הילדה שהיתה שם איתי!

השמש זרכה אני במיטה בוכה ובוכה...מתי יגמר הסיוט הנורא?


אולכת בחדר עובדת עצות ופשוט לא יודעת מה לעשות...חורטת ביד


את שם הילדה שהיתה שם איתי.ניזכרת אני במצבים הכי קשים אך


יודעתשהחיים ניגמרים..פו בחדרי הקטןשבו יושבת אני עם כל הבלגן..


חושבת אליה ומתחילה שוב ליפקות..לא מבינה איךיכול זה להיות חיי ניגמרו


בגיל כו קטן....כשה יצאתי מהבית והתחיל הבלגן...המניק תפס אותי בחוזקה


אך אני חשבתי אל הילדה העבודה..


חושבת בוכה וניסקרת בפגידה הראשונה!!


מוגדש:ליאנה וולודרסקי!


כתבה וארך:אלכסי