סיפור סינדרלהחלק ו':::אנשים תקראו ותגיבו:::

אז זהו החלטתי לברוח החלטתי לקחת הכל ביידים ולברוח רק מה-איך אני יצא
מהחלון?איך?!?!החיים שלי היו בזבל הבני אדם היחידים היו החברים



שלי,רוז ואמא שלי...אההה...וגם הנהג שעזר לי.הוא זרק אבל לחלון והחלון נשבר מצאתי
סכין והחלטתי שאני יעשה בכוונה שאני יראה לו שאני לא



פוחדת ממנו והוא יבוא וולא יעשה כלום וככה אני יגיע לאמא שלי,לבי"ח.כשהתעוררתי
מצאתי את עצמי בבי"ח בחדר סמוך לחדר שלי גיליתי



שאיציק ביקש שאני יהיה ליד החדר של אמא שלי,ראיתי אותה,עיניה היו נפוחות והתחלתי
לבכות"אמא,אמא שלי!?!?! אלוקים מה עשיתי?!?!"והלכתי



וראיתי את אמא שלי,לידה ישב איציק ובכה מרוב דמעות,ראיתי אותו בפעם הראשונה בוכה
ויושב ליד אמא שלי ידעתי שהיא חשובה



לו,כשהתקרבתי שמעתי אותו אומר"אני לא מה עשיתי לבת שלך,לא רציתי שהיא תראה אותך
במצב כזה קשה,אני יודע שהיא אוהבת אותך ולא



רציתי לראות אותה בוכה יושבת כל היום ובוכה,מחכה שתצאי כבר,הגזמתי אני יודע,אבל אני
מתחרט,מחר,מחר כשהיא תקום אני יתחיל בחיים



חדשים המטרה שלי זה לעזור ולהיות עם הבת שלך,אני אוהב אותך את יודעת"ניגשתי וביקשתי
סליחה על כל מה שעשיתי אמרתי לו שאני ממש



מצטערת שעשיתי את זה והוא אמר לי שהוא גם מצטער והוא אמר לי שעכשיו הוא ירשה לי
לראות את אמא שלי כמה שאני רוצה אבל רק שאני לא



יפספס ביצפר.שמחתי וככה כל יום הייתי באה ורואה את אמא שלי עד שעברה שנה ואמא
שלי......המשך יבוא!!!אנשים תגיבו!!!