נגמר..

זה לא שזה מוזר להתחיל לרשום עלייך ולרעוד כמו שאני רועדת עכשיו,
זה לא שזה לא רגיל להרגיש את הדמעות האלה מטיילות בכל חלק בגוף שלי,
זה לא שהקשר שלנו תמיד היה מושלם ותמיד חייכתי.
אבל מוזר פתאום לחשוב שזהו, זה נגמר, זה באמת נגמר.
אין מילה בעולם שתתאר את ההרגשה הזאת עכשיו, אין מילה שתתאר באיזה מצב הגוף שלי נמצא ובאיזה מצב הלב שלי נמצא, אם נשאר ממנו משהו.
היום, היום שנה, מי היה מאמין, היום שאני אמורה להיות הכי מאושרת בעולם, להיות בין הידיים שלך, להרגיש את הנשיקות שלך עוברות בכל חלק בגוף שלי, דווקא היום אני מרגישה את הדמעות שמלטפות אותי במקום הידיים שלך, אני מרגישה שהלב שלי מתפוצץ מרוב כאב, איך אני ימשיך בלעדייך איך?
כמה שאמרו לי כל הקשר הזה שלא היית שווה אותי, כמה שאמרו לי שאני יכולה למצוא גבר שיעריך אותי יותר, שייתן לי יותר, התעלמתי כיאילו ניסיתי לא לראות את הקשר שאני נמצאת בו כי הייתי עם הגבר שאני אוהבת אז הכל היה שולי בשבילי.
אני לא מבינה איך גבר יכול להיות עם בחורה שנה, להגיד כל יום שהוא אוהב אותה, להסתכל לה בעיניים ולהגיד לה שהיא הדבר הכי טוב שקרה לו ואחרי זה לפגוע בה בצורה כזאת, לתת לה להשבר בשקט, להעיף אותה מהחיים שלך בשנייה.
אני באמת לא יכולה להסביר לך כמה אני אוהבת אותך וכמה היית חלק ענק מהחיים שלי.
אני באמת לא יכולה להסביר לך איך שברת כל חלק בתוכי.
אני מתפללת שלא תתקשר יותר,
שאני לא יראה אותך יותר,
שתצא מהחיים שלי בדיוק כמו שנכנסת.
אני יודעת שאם אני ישמע את הצלצול שלך, אם אני ישמע את הקול שלך,
אני יודעת שאם תגיד לי שתי מילים יפות אני לא יעמוד בזה, אני יחזור וישכח את מה שהיה.
אבל די, נמאס לי שאתה לוקח אותי כמובן מאליו, שאתה יודע שמה שתעשה אני אוהבת אותך יותר מכל דבר אחר ואני בחיים לא יעזוב.
אז די, הגיע הזמן שתפסיק לשבור אותי, שתפסיק להתייחס אליי כמובן מאליו, שתפסיק לפגוע בי, לעשות מה שאתה רוצה ואיך שאתה רוצה.
זה לא קשר, זה לא באמת 'אהבה', אם אתה יודע מזה בכלל.
אני באמת אוהבת אותך "כפרה שלי"
ואני מתפללת שתתגעגע אליי, שתבין כמה אתה אוהב אותי, כמה אני חסרה לך, אני
מ ת פ ל ל ת .
אולי אז תבין מה הפסדת, אולי אז תפתח את העיניים שלך ותראה מה הלך לך מהידיים ולא יחזור יותר.