אולי עכשיו תבין..

רציתי לומר לך הרבה דברים שלא אמרתי,רציתי לעשות הרבה דברים שלא עשיתי.רציתי לחבק אותך כמו שלא חיבקתי אחר,רציתי לנשק אותך כמו שלא נישקתי אחר.רציתי להעניק לך אהבה מיוחדת כמו שלא הענקתי לאף אחד אחר..רציתי להרגיש הכי נפלא בעולם כמו שלא הרגשתי אף פעם..


רציתי...רציתי אותך לתמיד שתיהיה רק שלי ובשבילי ..אבל מסתבר שאתה רצית מישהי אחרת ולא אותי..


יושבת וחושבת מנסה להיזכר בנו..בך אבל לא מצליחה ,מפני שישר הדמעות מציפות את העיניים והכאב עולה ואיתו זכרונות שאני לא רוצה לזכור ..למה דווקא ברע אנו נזכרים?


למה אי אפשר להתגבר ולהיות מאושרים?