💌 מכתבי אהבה
המכתב במלואו.. כאב ללא סוף. למי שמעוניין לקרא ולהגיב על הכל יחד! +*+*+*+non_18*+*+*+*+
👁️
1,366 צפיות
💬
15 תגובות
אני יודעת שהמכתב מאוד ארוך, אני רק יכולה לבקש ממכם כמה דקות של קריאה, עזרה, חשובה לי מאוד הדעה שלכם, התגובה, אולי אתם תעזרו לי להתעודד...
להתחיל לספר לכם על הקשרים האחרים שלי עם בני זוג יהיה לי קצת קשה, כי עברתי הרבה, אבל עד היום עם כל בחור שהייתי תמיד היה לי הרגשה של חוסר בטחון בקשר... עד שיום אחד הגיע "גבר חלומותיי" הגבר שכל כך חיכיתי לו בימים ובלילות שכל כך רציתי שידאג לי שיאהב אותי שיפנק אותי ושידע לכבד וכשאני צריכה מישהו הוא הראשון שיתייצב.
הכרתי אותו בדרך מאוד מוזרה, הייתי אחרי פרידה מאוד קשה, ניסיתי לשחרר הכל ולהוציא כאשר ניכנסתי לצט ודיברתי עם אנשים, לא נכנסתי במטרה להכיר, רק להעביר זמן ולא לחשוב על הפרידה הקודמת שלי ולדבר על זה להוציא, ואז הוא בדיוק נכנס... דיברנו אולי רבע שעה שיחה ממש קצרה, ואמרתי לו שאני חייבת לזוז ואז הוא ביקש את המספר שלי {ויש לציין שאני בחיים לא נותנת מספרים ובוקשי נכנסת לצאטים!} לא יודעת מה עבר לי בראש אולי להכיר גבר חדש ולשכוח את השני, ובכן נתתי לו את המספר שלי, עוד באותו יום הוא יצר איתי קשר התקשר וביקש שאני והוא ניפגש, הסברתי לו שאני נמצאת אצל דודה שלי עם חברה שלי ושומרת על הילדים שלה ושלא ניראה לי שהתאפשר להיפגש בסה"כ כמה זמן אני מכירה אותו??? הגענו להחלטה שהוא יביא חבר ואני את אותה חברה שאיתי וניפגשנו... יצאנו ביחד למקום נחמד.
אחרי שהסתיימה הפגישה, ניסיתי לסדר בינו לבין חברה שלי כי לא כל כך חשבתי על קשר אחרי הפרידה שעברתי, והרגשתי שהוא מסתכל עליה כשניפגשנו, אבל הוא הסביר לי שהוא רוצה אותי, וככה בכל יום התחלנו להיפגש... ויצרנו קשר מדהים במשך חודש שלבסוף מצאתי את עצמי מנשקת אותו בפה נשיקה מדהימה שלא הרגשתי באף קשר עם חבר ובאף אהבה. ומאותו יום אנחנו חברים, והקשר בנינו רק מתחזק, כל מבט שלנו רק מראה את אהבה שזורמת בנינו, לא האמנתי שיש אהבה מיוחדת שכל כך מהר נוצרת, התאהבתי כל כך מהר ויש לציין שאני ילדה קשה שקשה לה להיקשר כל כך מהר, אבל איתו זה באמת היה מיוחד נקשרתי מהר הרגשתי לידו בטוחה גם כשהיינו עם חברים שלו, גם כשהייתי לבד וידעתי שאני צריכה מישהו הוא הראשון שהיה ניצב לידי!
עד שהכרתי את גיסתו, נקשרתי אליה מאוד, והיא התחילה לספר לי לאיזה קשר אני נכנסת, מי המשפחה שלו,הסיברה לי שהמשפחה שלו מתערבת בקשרים שלו ושיהיה לי קשה עם הקשר הזה. עד שהכרתי את המשפחה שלו הרגשתי נוח בחברתם לאט לאט, ובמשך הזמן הזה התקרבתי מאוד לגיסתו והשיחות בנינו ניהיו יותר עמוקות ארוכות גם בטלפון וגם כשאנחנו נפגשותכל דבר היינו מספרות אחת לשניה נייהנו חברות מאוד טובות השיחות שלנו בעיקר היו על הנושא "משפחה" היא הייתה אומרת לי לא לוותר מהר אם אני אוהבת אותו, נתנה לי דוגמאות שקרו בין המשפחה לבין החברות הקודמות, הרתיע אותי מהקשר, תמיד הייתי מספרת לי את "החדשות" שהמשפחה שלו הייתה מספרת לי, עד שהיא אמרה לי שאמא שלו חקרה על המשפחה שלי.
אני סיפרתי לו את כל מה שגילתי, וככה הכל הסתבך הוא דיבר עם ההורים שלו צעק עליהם בטלפון רב איתם, ומאותו יום כניראה הם פסלו אותי, ואני לא רציתי להתקרב יותר למשפחה שלו, הייתה ביני לבין אמא שלו שיחה והיא הסבירה לי שהיא לא חקרה שיצא שיחה ולא הייתה לה כוונה רעה וניסתה לשכנע אותי. "השלמתי" עם המשפחה שלו התחלתי שוב לבוא לבקר אותם, והכל נירגע, אבל תמיד כמו שאמרתי לפני הגיסה הייתה מספרת לי את החדשות שהמשפחה מספרת לה, ומתברר שמאז שהם ביררו על המשפחה התגלה להם לצערי שאבא שלי מהמר, ההורים שלו כניראה לא אהוב את הרעיון? אבל מי כן יאהב? אבל מה אני אשמה? הם התחילו לדבר איתו ולהגיד לו שאני ילך בדרך של אבא שלי, שאני לא בשבילו וכו' אבל הוא לא מקשיב וכל פעם שאני נפגשת איתם הכל הולך טוב ויפה, אבל תמיד עוברות בי אותן שמועות שהגיסה מספרת לי.
עד שלפני כמה ימים קרה את המקרה שלא העלתי בדעתי שיקרה בחיים, קניתי בגדים ליום הולדת שלי ואחרי שלקחתי אותם לבית, התבאסתי והחלטתי להחליף אותם, לכן לקחתי אותם ושמתי אותם ברכב של החבר שלי, וכיצא לי אני והחבר הלכנו להחליף את המכניסים {2 זוגות} וגילנו שהם קרועים, גזרו אותם בכוונה.. ישר עלה לי בראש שזה לא סתם ניקרע כי שניהם היו קרועים ורק המשפחה שלו יכלה לעשות את זה כי זה היה ברכב שלהם. הוא לה הבין מה קרה מאיפה זה, לא רבתי איתו כי אני מאוד אוהבת אותו, לא ידעתי מה לעשות רציתי רק לבכות כי היה לי כל כך רע שמישהו יכול לעשות את זה, דיברתי עם אחיו הגדול {יש לציין שאני מאוד מחוברת אליו ואני החברה הראשונה של אחיו שהוא נקשר אליה} שנשוי לאותה גיסה שאני מאוד אוהבת, והוא התעצבן עליי שאני מאשימה את המשפחה שלו, נוצר ריב ענק בין שנינו, התחלנו להזיל דמעות עד שנרגענו, אבל אחרי שהסברתי לו הכל ונתתי לו לנסות לקרע את המכנסים לבד והוא לא הצליח הוא הבין שזה באמת נקרע וחיבלו בזה, נישארתי עם החבר לבד חיבקתי אותו ובכיתי עליו לא יכלתי יותר הרגשת שנישברתי, לא ידעתי מה הולך לקרות כאב לי בגלל שרבתי עם אחיו, בגלל המכנסים, ובגלל שזה רק מוביל לנתק ביני לבינו.
אני מאותו רגע רק חושבת על כל מה שקרה, לא יודעת מה לעשות, מבולבלת, אני יודעת שהוא הגבר הראשון שבאמת אליו אני מרגישה אהבה, לא הייתה אהבה כזאת הקשר מאוד רציני, אני לא יודעת מה לעשות, פרידה תמיד עולה לי בראש אבל אני לא רוצה לאבד אותו. בסה"כ מה הוא אשם שהמשפחה שלו ככה? אבל איך שנינו נתמודד עם זה? הוא אומר שהוא יכול ורוצה להמשיך. אבל איך אני ימשיך? אני רק בת 18 נכנסת לקשר מאוד מסובך, למה הם מראים ההפך ממה שהם עושים???????????????? להיפרד? להילחם? מה שהלב אומר זה להמשיך להילחם אבל אין לי עוד כוחות, נפגעתי המון וגם אני מרגישה שבקשר הזה אני גם יפגע כשאר ההורים שלו יצליחו לסכסך בנינו ולהפריד!
הכל ניראה פתאום טוב ויפה ככה היה ניראה לי במוצ"ש כאשר אני נסעתי אל החבר שלי ושנינו היינו מאושרים הלכנו עם ההורים שלו לקנות בגדים לאירוע ואחרי סיבובים ארוכים של מסעי קניות הוזמנו לבית שלו לאכול, אני בהתחלה חששתי לא רציתי, הוא היה אמור בנוסף להחליף בגדים כדי ללכת לבדיקה שגרתית בבית החולים בגלל שחזר מהבסיס חולה עם חום גבוהה וקיבל חמישה גימליםו החופשה הסתיימה לצערי,הוא רצה להאריך את חופשת המחלה כדי להישאר עד יום שלישי כי יש לו אירוע משפחתי ביום שני ואני הייתי אמורה ללכת איתו, אז נאלצתי להיכנס שוב לביתו שנותן לי כל פעם מחדש תחושת קרנות ופחד כאילו אני נמצאת שם לבד.
ישבנו כולנו ביחד מסביב לשולחן {יש לציין שלא רק ההורים היו, גם אח שלו ואישתו ואחותו והילדים},לפתע לא הבנתי למה פתאום היחס של ההורים שלו השתנה אמא שלו שואלת אותי " מה תירצי ? ואני עניתי לא תודה אני לא רעבה" הרגשתם פעם איך זה לאכול במשפחה שאחרי תדבר עליכם? ואבא שלו יותר הפתיע אותי "ששאל למה אני לא אוכלת? ואני שוב עניתי אני לא רעבה תודה" בבית אחר עם משפחה אחרת אני כן הייתי אוכלת לפחות לכבד אותם שלא יחשבו שיש לי משהו נגדם, אבל פה הכל שונה, נכנסתי בנתיים לחדר שלו עם גיסתו לסדר את המחשב שלו, ואחות הגדולה {נשואה} שמעדיפה לא להתקרב ומנסה לסכסך המון פתאום מדברת איתי מפתחת שיחה הכל בה ממנה נישארתי המומה.
אחרי התחושה המופלאה שהם נתנו לי נסענו לבית החולים לבדיקה ונישארנו שם עד 2 בלילה ובסוף גם לא הצלחנו להאריך את חופשת המחלה שלו, אבל בכל אופן היינו מאושרים כי הכל פתאום ניראה לנו מסתדר וגם את הגימלים שהוא קיבל מהבסיס הוספנו להם עוד יום מסיפרה 5 עיגלנו ל 6 לקחנו סיכון כי כל כך רצינו להיות עוד יחד, אמא שלו התקשר אליו כשנסענו אליי לבית כדי לברר מה קרה בסוף והוא הסביר לה ש.. " קיבל" עוד יום מחלה, ואני מסרתי לה תודה, הרגשתי צורך להודות לה אולי בגלל שהרגשתי שהיא מקבלת אותי? שהיא משנה גישה, אבל כניראה הכל רק היה בראש שלי, ואני זאת שכל כך שמחתי באותו יום ואמרתי לו {לחבר שלי} שאולי טעיתי לגבי ההורים שלו ששפטתי אותם בחומרה ואני מצטערת, הוא נישאר אצלי קצת ואז הלך הביתה.
וכמובן כמו בכל יום קמה בבוקר לעבודה {יום ראשון} ומחכה לשיחת טלפון מאהובי שנהל איתו את השיחה שכל בוקר מעלה לי חיוך, אבל לא קיבלתי, שכחתי שהוא יושן כי הוא לא הולך לבסיס, הייתה לי מין תחושה רעה לא לגביו בכלל לא יודעת למה מתחילת הבוקר שקמתי רציתי להישאר במיטה ולא לקום. ניסיתי לעבוד ולהעביר את הזמן כדי שהוא יתקשר ושוב אני ישמח ויעלה לי חיוך, אבל במקום ממנו לקבל שיחה קיבלתי במפתיע מאמא שלי {היא אף פעם לא מפריע לי בעבודה} וכך התחלנו את השיחה:
" מה קורה? איפה את?"
"אני בעבודה אמא"
היא שואלת "את מדברת עם כפיר? רבתם"
אמרתי לה " לא למה? מה קרה"
ואז הכל התחיל... היא הסבירה לי שהתקשרו לבית והיא לא הייתה ולכן העוזרת ענתה לשיחת הטלפון וביקשו אותי {מי שהתקשר ידע שאני בעבודה} העוזרת אמרה שאני אינני, ואז הם ביקשו אותה { את אמא שלי} והעוזרת אמרה שהיא איננה והשיארו לה הודעה למסור לאמא שלי:
" זאת אחות של חבר של נטלי תגידי לאמא שלה שהיא {אני} לא תבוא לאירוע ביום שני"
הדמעות עמדו לי בגרון העזתי לשאול "אמא את משקרת?" לא יודעת מה עבר לי בראש, אני לא מבינה עד איפה המשפחה הזאת יכלה להגיע, הרי אתמול היה הכל טוב למה הם היו צבועים, מה היה מעז להתקשר לבית שלי ולהגיד את זה? רק המשפחה שלו ואני בטוחה, אם לא אמא שלו אז אחותו, ואז נאלצתי לעזוב את העבודה בגלל הדמעות שלא הפסיקו לרדת מרוב כאב, התקשרתי לחבר אמרתי לו "לא מעניין אותי מה אתה עכשיו בא אליי" הלכתי הביתה הסברתי לאמא שלי מ אלף עד תף, היא הסבירה לי שאני רק יסבול וכדאי לי מאוד להיפרד למרות שהיא אוהבת את החבר שלי ואני ביקשתיי ממנה לדבר איתו, והיא אמרה לי בתנאי שאני ידבר עם אחותו. הסכמתי ועוד נתתי לעוזרת לזהות את הקול אם באמת זאת היא והעוזרת אישרה אז באמת לא ידעתי מה לעשות האפשרות היחידה שלי הייתה באמת רק להיפרד.
חבר שלי בא ישב איתי ועם אמא שלי לא יכל להרים את הראש בגלל הבושות ואני עודדתי אותו שהוא לא אשם שההורים שלו רק מתערבים לו, ואמא שלי הסבירה לו בדיוק מה שהסבירה לי שעדיף שניפרד כי אני יסבול הרבה היא הייתה עם דמעות כי יודעת שאני אותו אוהבת ולה הסברתי לידו שאני עליוו לא מוותרת, וממנו לא ניפרדת, למרות שידעתי שזאת האפשרות שלי, הוא רב עם ההורים שלו כי כבר נימאס לו, ישבנו אצלי בחדר ניסינו לחשוב מה כדאי לנו לעשות הוא בכה וביקש שלו ניפרד אבל גם אני לא רוצה עניתי אבל איך ניהיה ביחד???
הסברתי לו שדודה שלי סיפרה לי על רב בעיר שלי שיכול להגיד לנו מה קורה בנינו ואם נצליח, אסטרולוגיה ואבנים מאמינים בזה? אני כן, ושכדאי שנלך אליו אולי הוא יעזור לנו ולקחנו את הרגלים והלכנו אליו שנינו רעדנו כשהגענו לשם והוא קיבל אותו עוד לא נכנסנו לחדר הוא אמר לי שאני מאוד לחוצה ניראת והושיב אותנו ואמר " יש לכם מתנגדים לקשר ולא מהמשפחה של הבחורה מהמשפחה של הגבר" היינו המומים, הוא הסביר לנו כמה כימיה יש בנין שנינו אנחנו היינו בשקט לא ידענו מה להגיד רק ישבנו מולו והקשבנו, הוא הסביר לו שאני יכולה להישבר שעליו להיות חזק בשביל שנינו אם הוא רוצה אותי כל כך ואם אנחנו ניפרד אותו דבר יקרה עם החברה הבאה, הוא סיפר שזאת אחותו שמחממת את אמא שלו ושניהם מאוד רוצים להפריד בנינו בגלל הקינאה שלהם כי הוא בן זקונים ושעדיף לי לא ללכת לאירוע ולהתרחק מהמשפחה ולהיות אני והוא לבד!!! הכל היה אמיתי הוא אפילו לא שאל אותנו מה הסיפור רק לקח את השמות שלנו ושל האמהות...
מה שהכי הטריף את שנינו הוא עשה לנו חישוב עם מספרים ויצא לי ולו ביחד 415 שביחד זה יוצא {4+1+5} 10 ואז {1+0} יוצא 1 ובתנך הוא פתח לנו מול העיניים והראה לנו מה הפירוש האות א' {בגמטריה א זה 1} שזה הצלחה וכימיה רבה בין בני זוג , וכל כך עידד אותנו יצאנו משם המומים לא יעדנו לאן אנחנו ממשיכים!!
אני והוא היינו אמורים ללכת לאירוע המשפחתי שלי, הוא ידע שהוא אמור לבוא ב 7 להיות אצלי כדי שנלך יחד עם ההורים שלי, אבל כפי שניראה ההורים שלו בכוונה לקחו את הרכב "לקניות" ועיכבו הכל, הם ידעו שהוא אמור לבוא אליי הם ידעו אבל למה להיות כל כך רעים כדי לעכב את הכל ושהוא לא יבוא אליי ולא נלך לאירוע יחד, אבל אני כמו טיפשה עליו התעצבנתי, לא יודעת למה ככה הרגשתי שהכל בסוף עוד ישבר בנינו שאני לא יעמוד בכל מה שעובר עלינו בתור זוג.
השעה הייתה כבר 8 וחצי וההורים שלו עדין לא החזירו לו את הרכב וכמובן אני העדפתי להיות בבית ולכות לו בזמן שההורים שלי כבר הלכו ואני נישארתי בוכה עם דמעות למה הרוע שבהם, בכוונה שאני והוא נריב רק כדי שלא ניהיה יותר ביחד, לא יודעת מה קרה לי, הרגשתי חנק דחף לבכות הרגשתי הכל עליי שהוא לא מנסה לעשות משהו, אבל מה הוא כבר יכול להגיד להורים שלו? אל תקחו את הרכב? אבל הרכב שלהם, אמרתי והסברתי לו שלפי דעתי הם רק עשו את זה בכוונה הם יכלו ללכת לקנות את הקניות שלהם ליום שישי בבוקר אבל לא... הם חיכו בדיוק עד השעה שבו הוא היה אמור לצאת אליי ב 6 וחצי.
ואני נתתי להם את התענוג רבתי איתו, לא רציתי ללכת רק בכיתי יושבת על הריצפה וכבר לא מבינה מה רע להם שהבן שלהם מאושר, אחרי השיחה שהם התקשרו אליי ואחרי שהם קרעו את המכנסיים לא מספיק להם? הם שוב ושוב מנסים לסכסך אני כבר לא מצליחה לעמוד בקצב שלהם ברוע שלהם לנסות להפריד בנינו, אני חזקה אני יודעת כי אני אוהבת אני בטוחה אבל איך אפשר להמשיך את הקשר כל עוד אני נתונה למצב נפשי קשה איתם ולהרגשה עצמית ממש לא נוחה, כולם אומרים את לא יוצאת עם המשפחה שלו את יוצאת איתו, אבל למה ההורים שלי מתייחסים אליו כאילו הוא בן בשבילהם הוא ניכנס לבית חופשי יושב עם ההורים שלי מדבר איתם על עסקים על דברים משפחתים, מקבל את כל התשומת לב והיחס למה לי לא מגיע את אותו היחס מההורים שלו? כי הם רוצים לבחור את הבחורה בשבילו ולא מתאים להם שהוא בחר?
בסופו של דבר הלכנו לאירוע ישבנו יחד בשולחן של ההורים שלי הם שמרו לנו מקום זאת הייתה הרגשה כל כך טובה, ישבנו צחקנו העברנו את כל ההרגשה הרעה שהייתה לנו, ההורים שלי רק מתקרבים ומתקרבים אליו, ואני כבר לא יודעת איפה לקבור את עצמי אם יגיע הרגע שהם כל כך מחכים לו ההורים שלו, להפריד בנינו, אחרי האירוע לפני שהלכנו הבייתה כולם אבא שלי דיבר איתי וכל כך הפתיע אותי {הוא לא יודע מכל הסיפור עם ההורים של החבר} ואמר לי תתיחסי אל החבר שלך טוב הוא ממש בחור טוב יותר מכל הקודמים שלך ואני בשיא התמימות עוד שואלת אותו אבא מה באמת אתה אוהב אותו? והוא רק חייך ואמר את יודעת שאני אוהב אותך ורוצה רק את הטוב בשבילך ואני חושב שהוא הגבר הנכון שתמשיכי איתו. ואני בתוך תוכי נאכלת כי על כל הסיפור הוא אינו יודע ואם יוודע לו אנחנו נגמור את הקשר עד שסוף סוף מצאתי את האחד בלב אמרתי, ואת האישור של ההורים קיבלתי.
אני יושבת ושוב ושוב מתייסרת, כל פעם שקורה משהו קטן אני כבר ישר נלחצת ועליו כועסת והוא תמיד מוצא את הדרך שלו להרגיע אותי, איך שהוא הוא תמיד מצליח, אבל אתם מסכימים איתי שאי אפשר כל פעם מחדש לריב על שטויות בגללם? אני יודעת שאני אומרת שזה שטויות אבל זה עוקץ זה שורף זה כואב. אמא שלי כבר קיבלה את הקשר היא לא מתנגדת כי היא יודעת שאני אותו אוהבת אני זוכרת באותו יום שהייתה את השיחה בין שלושתינו איך אני על שלי עמדתי ואמרתי כמה אני לא רוצה לוותר כי אני יודעת שהוא זה מי אני רוצה ואוהבת. אני יודעת שהוא שווה את זה אני יודעת, אבל תמיד עולה לי בראש שאני רק בת 18 ואני לא אמורה לחוות את כל זה! אני לא אמורה!
הוא חזר לבסיס היום, אחרי שחיזקנו שוב את הקשר, הוא הלך, ואני לא יודעת איך להתגבר על זה, קמתי על הבוקר עם תחושה רעה מסנה למצוא זמן לפרוק ולספר לכם הכל, כדי שתעכבו אחרי כל מה שקרה לי, יש לנו עוד יומיים שלושה חודשיים ואני בשיא ההתלהבות חיפשתי לו מתנה לקנות לו מרוב אהבה... חשבתי חשבתי וקניתי לו שעון של גלריי שעלה לי 400 שקל אני לא האמנתי שעליו את הסכום הזה השקעתי אני מספרת לכם את זה כי זה היה בלב שלם זה בדיוק אותה הרגשה שאני מרגישה עכשיו כשאני מספרת לכם, שעון מהמם, והרגשתי באותו רגע כמה אני אוהבת רציתי לצעוק את זה אני אוהבת אותו אבל למה החיים קשיים החיים אליי מתאכזרים אותו רוצים לקחת לי? אני יודעת שהכל תלוי בי כי הוא בחיים לא יעזוב אותי ככה הוא אמר.
אני יושבת עכשיו והשעה 11 בלילה ומרגישה מועקה לא מצליחה להוציא את אותה הרגשה שהם בסוף יצליחו להפריד בנינו...
אני מאוד מקווה שתוכלו לעזור לי אולי רק טיפה להוריד לי מההרגשה הרעה שלא נותנת לי מנוחה
להתחיל לספר לכם על הקשרים האחרים שלי עם בני זוג יהיה לי קצת קשה, כי עברתי הרבה, אבל עד היום עם כל בחור שהייתי תמיד היה לי הרגשה של חוסר בטחון בקשר... עד שיום אחד הגיע "גבר חלומותיי" הגבר שכל כך חיכיתי לו בימים ובלילות שכל כך רציתי שידאג לי שיאהב אותי שיפנק אותי ושידע לכבד וכשאני צריכה מישהו הוא הראשון שיתייצב.
הכרתי אותו בדרך מאוד מוזרה, הייתי אחרי פרידה מאוד קשה, ניסיתי לשחרר הכל ולהוציא כאשר ניכנסתי לצט ודיברתי עם אנשים, לא נכנסתי במטרה להכיר, רק להעביר זמן ולא לחשוב על הפרידה הקודמת שלי ולדבר על זה להוציא, ואז הוא בדיוק נכנס... דיברנו אולי רבע שעה שיחה ממש קצרה, ואמרתי לו שאני חייבת לזוז ואז הוא ביקש את המספר שלי {ויש לציין שאני בחיים לא נותנת מספרים ובוקשי נכנסת לצאטים!} לא יודעת מה עבר לי בראש אולי להכיר גבר חדש ולשכוח את השני, ובכן נתתי לו את המספר שלי, עוד באותו יום הוא יצר איתי קשר התקשר וביקש שאני והוא ניפגש, הסברתי לו שאני נמצאת אצל דודה שלי עם חברה שלי ושומרת על הילדים שלה ושלא ניראה לי שהתאפשר להיפגש בסה"כ כמה זמן אני מכירה אותו??? הגענו להחלטה שהוא יביא חבר ואני את אותה חברה שאיתי וניפגשנו... יצאנו ביחד למקום נחמד.
אחרי שהסתיימה הפגישה, ניסיתי לסדר בינו לבין חברה שלי כי לא כל כך חשבתי על קשר אחרי הפרידה שעברתי, והרגשתי שהוא מסתכל עליה כשניפגשנו, אבל הוא הסביר לי שהוא רוצה אותי, וככה בכל יום התחלנו להיפגש... ויצרנו קשר מדהים במשך חודש שלבסוף מצאתי את עצמי מנשקת אותו בפה נשיקה מדהימה שלא הרגשתי באף קשר עם חבר ובאף אהבה. ומאותו יום אנחנו חברים, והקשר בנינו רק מתחזק, כל מבט שלנו רק מראה את אהבה שזורמת בנינו, לא האמנתי שיש אהבה מיוחדת שכל כך מהר נוצרת, התאהבתי כל כך מהר ויש לציין שאני ילדה קשה שקשה לה להיקשר כל כך מהר, אבל איתו זה באמת היה מיוחד נקשרתי מהר הרגשתי לידו בטוחה גם כשהיינו עם חברים שלו, גם כשהייתי לבד וידעתי שאני צריכה מישהו הוא הראשון שהיה ניצב לידי!
עד שהכרתי את גיסתו, נקשרתי אליה מאוד, והיא התחילה לספר לי לאיזה קשר אני נכנסת, מי המשפחה שלו,הסיברה לי שהמשפחה שלו מתערבת בקשרים שלו ושיהיה לי קשה עם הקשר הזה. עד שהכרתי את המשפחה שלו הרגשתי נוח בחברתם לאט לאט, ובמשך הזמן הזה התקרבתי מאוד לגיסתו והשיחות בנינו ניהיו יותר עמוקות ארוכות גם בטלפון וגם כשאנחנו נפגשותכל דבר היינו מספרות אחת לשניה נייהנו חברות מאוד טובות השיחות שלנו בעיקר היו על הנושא "משפחה" היא הייתה אומרת לי לא לוותר מהר אם אני אוהבת אותו, נתנה לי דוגמאות שקרו בין המשפחה לבין החברות הקודמות, הרתיע אותי מהקשר, תמיד הייתי מספרת לי את "החדשות" שהמשפחה שלו הייתה מספרת לי, עד שהיא אמרה לי שאמא שלו חקרה על המשפחה שלי.
אני סיפרתי לו את כל מה שגילתי, וככה הכל הסתבך הוא דיבר עם ההורים שלו צעק עליהם בטלפון רב איתם, ומאותו יום כניראה הם פסלו אותי, ואני לא רציתי להתקרב יותר למשפחה שלו, הייתה ביני לבין אמא שלו שיחה והיא הסבירה לי שהיא לא חקרה שיצא שיחה ולא הייתה לה כוונה רעה וניסתה לשכנע אותי. "השלמתי" עם המשפחה שלו התחלתי שוב לבוא לבקר אותם, והכל נירגע, אבל תמיד כמו שאמרתי לפני הגיסה הייתה מספרת לי את החדשות שהמשפחה מספרת לה, ומתברר שמאז שהם ביררו על המשפחה התגלה להם לצערי שאבא שלי מהמר, ההורים שלו כניראה לא אהוב את הרעיון? אבל מי כן יאהב? אבל מה אני אשמה? הם התחילו לדבר איתו ולהגיד לו שאני ילך בדרך של אבא שלי, שאני לא בשבילו וכו' אבל הוא לא מקשיב וכל פעם שאני נפגשת איתם הכל הולך טוב ויפה, אבל תמיד עוברות בי אותן שמועות שהגיסה מספרת לי.
עד שלפני כמה ימים קרה את המקרה שלא העלתי בדעתי שיקרה בחיים, קניתי בגדים ליום הולדת שלי ואחרי שלקחתי אותם לבית, התבאסתי והחלטתי להחליף אותם, לכן לקחתי אותם ושמתי אותם ברכב של החבר שלי, וכיצא לי אני והחבר הלכנו להחליף את המכניסים {2 זוגות} וגילנו שהם קרועים, גזרו אותם בכוונה.. ישר עלה לי בראש שזה לא סתם ניקרע כי שניהם היו קרועים ורק המשפחה שלו יכלה לעשות את זה כי זה היה ברכב שלהם. הוא לה הבין מה קרה מאיפה זה, לא רבתי איתו כי אני מאוד אוהבת אותו, לא ידעתי מה לעשות רציתי רק לבכות כי היה לי כל כך רע שמישהו יכול לעשות את זה, דיברתי עם אחיו הגדול {יש לציין שאני מאוד מחוברת אליו ואני החברה הראשונה של אחיו שהוא נקשר אליה} שנשוי לאותה גיסה שאני מאוד אוהבת, והוא התעצבן עליי שאני מאשימה את המשפחה שלו, נוצר ריב ענק בין שנינו, התחלנו להזיל דמעות עד שנרגענו, אבל אחרי שהסברתי לו הכל ונתתי לו לנסות לקרע את המכנסים לבד והוא לא הצליח הוא הבין שזה באמת נקרע וחיבלו בזה, נישארתי עם החבר לבד חיבקתי אותו ובכיתי עליו לא יכלתי יותר הרגשת שנישברתי, לא ידעתי מה הולך לקרות כאב לי בגלל שרבתי עם אחיו, בגלל המכנסים, ובגלל שזה רק מוביל לנתק ביני לבינו.
אני מאותו רגע רק חושבת על כל מה שקרה, לא יודעת מה לעשות, מבולבלת, אני יודעת שהוא הגבר הראשון שבאמת אליו אני מרגישה אהבה, לא הייתה אהבה כזאת הקשר מאוד רציני, אני לא יודעת מה לעשות, פרידה תמיד עולה לי בראש אבל אני לא רוצה לאבד אותו. בסה"כ מה הוא אשם שהמשפחה שלו ככה? אבל איך שנינו נתמודד עם זה? הוא אומר שהוא יכול ורוצה להמשיך. אבל איך אני ימשיך? אני רק בת 18 נכנסת לקשר מאוד מסובך, למה הם מראים ההפך ממה שהם עושים???????????????? להיפרד? להילחם? מה שהלב אומר זה להמשיך להילחם אבל אין לי עוד כוחות, נפגעתי המון וגם אני מרגישה שבקשר הזה אני גם יפגע כשאר ההורים שלו יצליחו לסכסך בנינו ולהפריד!
הכל ניראה פתאום טוב ויפה ככה היה ניראה לי במוצ"ש כאשר אני נסעתי אל החבר שלי ושנינו היינו מאושרים הלכנו עם ההורים שלו לקנות בגדים לאירוע ואחרי סיבובים ארוכים של מסעי קניות הוזמנו לבית שלו לאכול, אני בהתחלה חששתי לא רציתי, הוא היה אמור בנוסף להחליף בגדים כדי ללכת לבדיקה שגרתית בבית החולים בגלל שחזר מהבסיס חולה עם חום גבוהה וקיבל חמישה גימליםו החופשה הסתיימה לצערי,הוא רצה להאריך את חופשת המחלה כדי להישאר עד יום שלישי כי יש לו אירוע משפחתי ביום שני ואני הייתי אמורה ללכת איתו, אז נאלצתי להיכנס שוב לביתו שנותן לי כל פעם מחדש תחושת קרנות ופחד כאילו אני נמצאת שם לבד.
ישבנו כולנו ביחד מסביב לשולחן {יש לציין שלא רק ההורים היו, גם אח שלו ואישתו ואחותו והילדים},לפתע לא הבנתי למה פתאום היחס של ההורים שלו השתנה אמא שלו שואלת אותי " מה תירצי ? ואני עניתי לא תודה אני לא רעבה" הרגשתם פעם איך זה לאכול במשפחה שאחרי תדבר עליכם? ואבא שלו יותר הפתיע אותי "ששאל למה אני לא אוכלת? ואני שוב עניתי אני לא רעבה תודה" בבית אחר עם משפחה אחרת אני כן הייתי אוכלת לפחות לכבד אותם שלא יחשבו שיש לי משהו נגדם, אבל פה הכל שונה, נכנסתי בנתיים לחדר שלו עם גיסתו לסדר את המחשב שלו, ואחות הגדולה {נשואה} שמעדיפה לא להתקרב ומנסה לסכסך המון פתאום מדברת איתי מפתחת שיחה הכל בה ממנה נישארתי המומה.
אחרי התחושה המופלאה שהם נתנו לי נסענו לבית החולים לבדיקה ונישארנו שם עד 2 בלילה ובסוף גם לא הצלחנו להאריך את חופשת המחלה שלו, אבל בכל אופן היינו מאושרים כי הכל פתאום ניראה לנו מסתדר וגם את הגימלים שהוא קיבל מהבסיס הוספנו להם עוד יום מסיפרה 5 עיגלנו ל 6 לקחנו סיכון כי כל כך רצינו להיות עוד יחד, אמא שלו התקשר אליו כשנסענו אליי לבית כדי לברר מה קרה בסוף והוא הסביר לה ש.. " קיבל" עוד יום מחלה, ואני מסרתי לה תודה, הרגשתי צורך להודות לה אולי בגלל שהרגשתי שהיא מקבלת אותי? שהיא משנה גישה, אבל כניראה הכל רק היה בראש שלי, ואני זאת שכל כך שמחתי באותו יום ואמרתי לו {לחבר שלי} שאולי טעיתי לגבי ההורים שלו ששפטתי אותם בחומרה ואני מצטערת, הוא נישאר אצלי קצת ואז הלך הביתה.
וכמובן כמו בכל יום קמה בבוקר לעבודה {יום ראשון} ומחכה לשיחת טלפון מאהובי שנהל איתו את השיחה שכל בוקר מעלה לי חיוך, אבל לא קיבלתי, שכחתי שהוא יושן כי הוא לא הולך לבסיס, הייתה לי מין תחושה רעה לא לגביו בכלל לא יודעת למה מתחילת הבוקר שקמתי רציתי להישאר במיטה ולא לקום. ניסיתי לעבוד ולהעביר את הזמן כדי שהוא יתקשר ושוב אני ישמח ויעלה לי חיוך, אבל במקום ממנו לקבל שיחה קיבלתי במפתיע מאמא שלי {היא אף פעם לא מפריע לי בעבודה} וכך התחלנו את השיחה:
" מה קורה? איפה את?"
"אני בעבודה אמא"
היא שואלת "את מדברת עם כפיר? רבתם"
אמרתי לה " לא למה? מה קרה"
ואז הכל התחיל... היא הסבירה לי שהתקשרו לבית והיא לא הייתה ולכן העוזרת ענתה לשיחת הטלפון וביקשו אותי {מי שהתקשר ידע שאני בעבודה} העוזרת אמרה שאני אינני, ואז הם ביקשו אותה { את אמא שלי} והעוזרת אמרה שהיא איננה והשיארו לה הודעה למסור לאמא שלי:
" זאת אחות של חבר של נטלי תגידי לאמא שלה שהיא {אני} לא תבוא לאירוע ביום שני"
הדמעות עמדו לי בגרון העזתי לשאול "אמא את משקרת?" לא יודעת מה עבר לי בראש, אני לא מבינה עד איפה המשפחה הזאת יכלה להגיע, הרי אתמול היה הכל טוב למה הם היו צבועים, מה היה מעז להתקשר לבית שלי ולהגיד את זה? רק המשפחה שלו ואני בטוחה, אם לא אמא שלו אז אחותו, ואז נאלצתי לעזוב את העבודה בגלל הדמעות שלא הפסיקו לרדת מרוב כאב, התקשרתי לחבר אמרתי לו "לא מעניין אותי מה אתה עכשיו בא אליי" הלכתי הביתה הסברתי לאמא שלי מ אלף עד תף, היא הסבירה לי שאני רק יסבול וכדאי לי מאוד להיפרד למרות שהיא אוהבת את החבר שלי ואני ביקשתיי ממנה לדבר איתו, והיא אמרה לי בתנאי שאני ידבר עם אחותו. הסכמתי ועוד נתתי לעוזרת לזהות את הקול אם באמת זאת היא והעוזרת אישרה אז באמת לא ידעתי מה לעשות האפשרות היחידה שלי הייתה באמת רק להיפרד.
חבר שלי בא ישב איתי ועם אמא שלי לא יכל להרים את הראש בגלל הבושות ואני עודדתי אותו שהוא לא אשם שההורים שלו רק מתערבים לו, ואמא שלי הסבירה לו בדיוק מה שהסבירה לי שעדיף שניפרד כי אני יסבול הרבה היא הייתה עם דמעות כי יודעת שאני אותו אוהבת ולה הסברתי לידו שאני עליוו לא מוותרת, וממנו לא ניפרדת, למרות שידעתי שזאת האפשרות שלי, הוא רב עם ההורים שלו כי כבר נימאס לו, ישבנו אצלי בחדר ניסינו לחשוב מה כדאי לנו לעשות הוא בכה וביקש שלו ניפרד אבל גם אני לא רוצה עניתי אבל איך ניהיה ביחד???
הסברתי לו שדודה שלי סיפרה לי על רב בעיר שלי שיכול להגיד לנו מה קורה בנינו ואם נצליח, אסטרולוגיה ואבנים מאמינים בזה? אני כן, ושכדאי שנלך אליו אולי הוא יעזור לנו ולקחנו את הרגלים והלכנו אליו שנינו רעדנו כשהגענו לשם והוא קיבל אותו עוד לא נכנסנו לחדר הוא אמר לי שאני מאוד לחוצה ניראת והושיב אותנו ואמר " יש לכם מתנגדים לקשר ולא מהמשפחה של הבחורה מהמשפחה של הגבר" היינו המומים, הוא הסביר לנו כמה כימיה יש בנין שנינו אנחנו היינו בשקט לא ידענו מה להגיד רק ישבנו מולו והקשבנו, הוא הסביר לו שאני יכולה להישבר שעליו להיות חזק בשביל שנינו אם הוא רוצה אותי כל כך ואם אנחנו ניפרד אותו דבר יקרה עם החברה הבאה, הוא סיפר שזאת אחותו שמחממת את אמא שלו ושניהם מאוד רוצים להפריד בנינו בגלל הקינאה שלהם כי הוא בן זקונים ושעדיף לי לא ללכת לאירוע ולהתרחק מהמשפחה ולהיות אני והוא לבד!!! הכל היה אמיתי הוא אפילו לא שאל אותנו מה הסיפור רק לקח את השמות שלנו ושל האמהות...
מה שהכי הטריף את שנינו הוא עשה לנו חישוב עם מספרים ויצא לי ולו ביחד 415 שביחד זה יוצא {4+1+5} 10 ואז {1+0} יוצא 1 ובתנך הוא פתח לנו מול העיניים והראה לנו מה הפירוש האות א' {בגמטריה א זה 1} שזה הצלחה וכימיה רבה בין בני זוג , וכל כך עידד אותנו יצאנו משם המומים לא יעדנו לאן אנחנו ממשיכים!!
אני והוא היינו אמורים ללכת לאירוע המשפחתי שלי, הוא ידע שהוא אמור לבוא ב 7 להיות אצלי כדי שנלך יחד עם ההורים שלי, אבל כפי שניראה ההורים שלו בכוונה לקחו את הרכב "לקניות" ועיכבו הכל, הם ידעו שהוא אמור לבוא אליי הם ידעו אבל למה להיות כל כך רעים כדי לעכב את הכל ושהוא לא יבוא אליי ולא נלך לאירוע יחד, אבל אני כמו טיפשה עליו התעצבנתי, לא יודעת למה ככה הרגשתי שהכל בסוף עוד ישבר בנינו שאני לא יעמוד בכל מה שעובר עלינו בתור זוג.
השעה הייתה כבר 8 וחצי וההורים שלו עדין לא החזירו לו את הרכב וכמובן אני העדפתי להיות בבית ולכות לו בזמן שההורים שלי כבר הלכו ואני נישארתי בוכה עם דמעות למה הרוע שבהם, בכוונה שאני והוא נריב רק כדי שלא ניהיה יותר ביחד, לא יודעת מה קרה לי, הרגשתי חנק דחף לבכות הרגשתי הכל עליי שהוא לא מנסה לעשות משהו, אבל מה הוא כבר יכול להגיד להורים שלו? אל תקחו את הרכב? אבל הרכב שלהם, אמרתי והסברתי לו שלפי דעתי הם רק עשו את זה בכוונה הם יכלו ללכת לקנות את הקניות שלהם ליום שישי בבוקר אבל לא... הם חיכו בדיוק עד השעה שבו הוא היה אמור לצאת אליי ב 6 וחצי.
ואני נתתי להם את התענוג רבתי איתו, לא רציתי ללכת רק בכיתי יושבת על הריצפה וכבר לא מבינה מה רע להם שהבן שלהם מאושר, אחרי השיחה שהם התקשרו אליי ואחרי שהם קרעו את המכנסיים לא מספיק להם? הם שוב ושוב מנסים לסכסך אני כבר לא מצליחה לעמוד בקצב שלהם ברוע שלהם לנסות להפריד בנינו, אני חזקה אני יודעת כי אני אוהבת אני בטוחה אבל איך אפשר להמשיך את הקשר כל עוד אני נתונה למצב נפשי קשה איתם ולהרגשה עצמית ממש לא נוחה, כולם אומרים את לא יוצאת עם המשפחה שלו את יוצאת איתו, אבל למה ההורים שלי מתייחסים אליו כאילו הוא בן בשבילהם הוא ניכנס לבית חופשי יושב עם ההורים שלי מדבר איתם על עסקים על דברים משפחתים, מקבל את כל התשומת לב והיחס למה לי לא מגיע את אותו היחס מההורים שלו? כי הם רוצים לבחור את הבחורה בשבילו ולא מתאים להם שהוא בחר?
בסופו של דבר הלכנו לאירוע ישבנו יחד בשולחן של ההורים שלי הם שמרו לנו מקום זאת הייתה הרגשה כל כך טובה, ישבנו צחקנו העברנו את כל ההרגשה הרעה שהייתה לנו, ההורים שלי רק מתקרבים ומתקרבים אליו, ואני כבר לא יודעת איפה לקבור את עצמי אם יגיע הרגע שהם כל כך מחכים לו ההורים שלו, להפריד בנינו, אחרי האירוע לפני שהלכנו הבייתה כולם אבא שלי דיבר איתי וכל כך הפתיע אותי {הוא לא יודע מכל הסיפור עם ההורים של החבר} ואמר לי תתיחסי אל החבר שלך טוב הוא ממש בחור טוב יותר מכל הקודמים שלך ואני בשיא התמימות עוד שואלת אותו אבא מה באמת אתה אוהב אותו? והוא רק חייך ואמר את יודעת שאני אוהב אותך ורוצה רק את הטוב בשבילך ואני חושב שהוא הגבר הנכון שתמשיכי איתו. ואני בתוך תוכי נאכלת כי על כל הסיפור הוא אינו יודע ואם יוודע לו אנחנו נגמור את הקשר עד שסוף סוף מצאתי את האחד בלב אמרתי, ואת האישור של ההורים קיבלתי.
אני יושבת ושוב ושוב מתייסרת, כל פעם שקורה משהו קטן אני כבר ישר נלחצת ועליו כועסת והוא תמיד מוצא את הדרך שלו להרגיע אותי, איך שהוא הוא תמיד מצליח, אבל אתם מסכימים איתי שאי אפשר כל פעם מחדש לריב על שטויות בגללם? אני יודעת שאני אומרת שזה שטויות אבל זה עוקץ זה שורף זה כואב. אמא שלי כבר קיבלה את הקשר היא לא מתנגדת כי היא יודעת שאני אותו אוהבת אני זוכרת באותו יום שהייתה את השיחה בין שלושתינו איך אני על שלי עמדתי ואמרתי כמה אני לא רוצה לוותר כי אני יודעת שהוא זה מי אני רוצה ואוהבת. אני יודעת שהוא שווה את זה אני יודעת, אבל תמיד עולה לי בראש שאני רק בת 18 ואני לא אמורה לחוות את כל זה! אני לא אמורה!
הוא חזר לבסיס היום, אחרי שחיזקנו שוב את הקשר, הוא הלך, ואני לא יודעת איך להתגבר על זה, קמתי על הבוקר עם תחושה רעה מסנה למצוא זמן לפרוק ולספר לכם הכל, כדי שתעכבו אחרי כל מה שקרה לי, יש לנו עוד יומיים שלושה חודשיים ואני בשיא ההתלהבות חיפשתי לו מתנה לקנות לו מרוב אהבה... חשבתי חשבתי וקניתי לו שעון של גלריי שעלה לי 400 שקל אני לא האמנתי שעליו את הסכום הזה השקעתי אני מספרת לכם את זה כי זה היה בלב שלם זה בדיוק אותה הרגשה שאני מרגישה עכשיו כשאני מספרת לכם, שעון מהמם, והרגשתי באותו רגע כמה אני אוהבת רציתי לצעוק את זה אני אוהבת אותו אבל למה החיים קשיים החיים אליי מתאכזרים אותו רוצים לקחת לי? אני יודעת שהכל תלוי בי כי הוא בחיים לא יעזוב אותי ככה הוא אמר.
אני יושבת עכשיו והשעה 11 בלילה ומרגישה מועקה לא מצליחה להוציא את אותה הרגשה שהם בסוף יצליחו להפריד בנינו...
אני מאוד מקווה שתוכלו לעזור לי אולי רק טיפה להוריד לי מההרגשה הרעה שלא נותנת לי מנוחה
💬 תגובות (15)
אל תתני להם לקחת לך את הזכות להיות מאוהבת ומאושרתת! באמתת!!
אם את רוצה להמשיך לשוחח -->>335746561
גל לביאא ((:
ובמיוחד אם הוא מרגיש כמוך תמשיכי להילחם על מה שאתה רוצה ועל האהבה שלך
אל תתני לאף אחד להרוס לך את החוויה הנהדרת הזאת שניקראת אהבה!!!
ועוד דבר המשפחה שלו עוד תילמד לקבל אותך ולהתרגל לזה שתהיי בסביבתם ואם לא
אז למי איכפת את יוצאת עם החבר שלך ולא איתם ומה עוד את רק צריכה להיות מנומסת אליהם למרות שהם צבועים דו פרצופיים....
מכל הלב מ- *^*מבינה את המצב שלך *^*
אבל כל מה שיש לי להגיד לך תלחמי על אהבה שלךךך
את כל כך רוצה אותו ומאמינה בו לכי איתו תיהיה איתו עד לסוף למרות שהדרך קשה
תידעי לך שבסוף מה כבר האורים שלו יוכלו לעשותתתתתת עם זה לא את זאת תיהיה מישהי אחרת ושוב הסיפור שלו לא יגמר עם את אוהבת אותו שזה בררו תעשי את זה בישבילך וגם בישבילו
תנסי לדבר עם האורים שלו ועם אחותו תיראי מה הם כבר יכולים להגיד לך ועם זה לא יעזור תפסי מרחק מהם עד שהם בעצמם יבוא וירצו לדבר איתך
שיהיה לך בהצלחה חמודהה..!!
ולא להפםיד בגלל שני הורים מטומטמים שמנסים
להפריד זוג כל כך מוצלח גם אם יש קשיים או אם
הם יהיו( נקווה שלא) אף פעם על תוותרי על האהבות שלך .
ועל הרצונות שלך אם את אוהבת אותו(ברור!!!) תילחמי על אהבתך
ותראי שבסוף הכל יסתר.
בהצלחה!!!!
אבל ככה החיים הם קשיים אני עדין מבולבלת לא יודעת מה לעשות
היום הוא נסע לבסיס עד שבוע הבא ואני מפחדת שיקרא משהו
רק לידע אותכם שאתמול הוא היה איתי ועשינו פירוט שיחות לאמא שלו ואחותו והם התקשרו לבית שלי!!! הוא שתק ואח שלו הגדול גם פשוט הוכחתי להם שהכל אמת!
ואניעוד חשבתי שהמצב שלי גרוע...
טוב מותק תקשיבי אתם יכולים להמשיך להפגש רק אצלך ואז להורים שלו לא יהיה איך להתערב.....
אבל לדעתי אם את לא חושבת שהוא באמת "הנסיך" שלך יכול להיות שעדיף לך להפרד ממנו
את תסבלי אבל הרבה פחות
אבל אם הוא כן "הנסיך" שלך אז אתם צריכים להתגבר על הכל ביחד....
ואתם לא צריכים לתת לאף אחד להתערב בקשר שלכם....
טוב שמעי, הוא אוהב אותך? (אם הוא עבר את כל זה אז ברור שכן)
ואת אוהבת אותו, מה הבעיה? ההורים שלו? שילכו יחפשו מי ינענע אותם
הם חושבים שהם יסדרו לו מישהי והוא יאהב אותה, כי ככה הם רוצים? ל=א
לדעתי עזבי את ההורים ,למה איזה חלק הם בקשר שלכם?? אז זהו שאין להם חלק
לא אמור להיות אכפת לך מה הם חושבים עלייך, תראי זה חשוב , אבל לא אמור להפריע לך כל עד אני מודעת לזה שחבר שלך אוהב אותך שניכם מאוהבים בטירוףף, ושום דבר שבעולם לא יצליח לשבור את האהבה הזאת..
אז שימי פס אחותי בחיים לא הכל ורוד, ואני מאמינה שבאיזה שהוא שלב הם יקבלו אותך
כי מה לעשות הם יראו שאתם מאוהבים ומה שהם לא יעשו זה לא יעזור..
בהצלחה
ובכל זאת.. למה ההורים שלו ושלך מתערבים?? אתם רוצים להיות ביחד אתם בכלל לא חייבים צלשתף אותם!! אל תאבדי אותו את לא יודעת כמה זה קשה למצוא קשר אמיתי ועוד הדדי בין שני הצדדים! גם לי כמוך יש חוסר אמון בכל החברויות...... וזה הורס לי הרבה תאמיני לי! תסמכי עליו במאה אחוזים ואל תאשימי אותו בכלום תבררי כל דבר תפגשו בלי לדווח להורים שלו ההורים שלך עוזרים הכי טוב..
יש לך תאיי סי שלי.. אבל אם מחקת או משו.. אז הנה: 3833909 .. תקשיבי מהפעמים שדיברתי איתך את בין הבנות היותר מוכשרות חכמות ועוד המון דברים שהכרתי אז אל תתני להם לנצח! אבל ממש ... תעשי הכל הכל הכל הכל כדי שזה יצליח וזה לא נכון שיש עוד הרבה דגים בים כי לכל אחד יש דג מיוחד שאותו הוא רוצה ולא חשוב כמה דגים יהיו.. אדם אחד שיכול להיות סתם מישהו בשביל מישהו אחר הוא עולם שלם.. בהצלחה בהכל.. באמתת..
ביוש
שלום לך שירן אהבתי מאוד את התגובה שלך ואני רוצה רק להעיר לך על משהו
אני לא חושבת שנצטרך לגיע למצב שהוא ינתק איתם קשר בגללי כי אם זה יקרה אני יעדיף שניפרד! כי למרות הכל ולמרות אהבה בנינו הם ההורים שלו ולי אין שום זכות לקחת להם אותו
תילחמי בהורים הזבלים שלו סליחה על הביטוי אבל זה מה שהם....ונשמה אל תוותר בחיים על אהוב ליבךךךךךךךךךך בחיים אל תוותרי על האהבה שלך כלפיו לא בגלל ההורים ולא בגלל שמהו אחר כל עוד הוא לצידך זה הכי חשוב אל תכעסי עליו כי הוא גם קורבן להורים המפגרים שלו ואם נחוץ שיעבור מהבית שלו או משהו..וישנתק תקשר איתם אם זה מה שהם רוצים...
כי מכל הניסיונות האלו להפרידדדד בינכם בסוף זאת תיהיה התוצאה שבנם יתרחק מהם לתמיד..
וזהו מאמי מה שאני יכולה להוסיף זה שבחיים אל תוותרי וצרימי ידים ושוב אני מעריכהכ אותך מאוד....[
אוהבת המון שירן....
ואם תרצי לקרוא את המכתב שלי....
קוראים לו אהוב ניצחי שלי...
ואהבה בלתי נשכחת
מואההה שירןןןןןןן
מאמי אל תוותרי אם את חושבת שהוא האחד שלך לא בכל יום מוציאים אהבה כל-כך טהורההה....תשמרי על הקשר שלכם אל תתנו לאף אחד להפריד ביניכם כי אם המישפחה שלו בסוף כן יצליחו להפריד ביניכם חס וחלילה אז הם יישמחו שהם השיגו את המטרה שהם אל תתנו להם לעשות את זה......תאהבו אחד את השני ושתמרו על שניכםםם....ואם את רוצה לדבר קצת ולספר לי יותר אני ישמח..254274234...אוהבת אור....
אני לא רוצה לבאס אותך אבל אם את אוהבת את הבחור כל כך אז את מוכנה לסבול בישבילו במילים יופות?
את חושבת שהוא האחד?
את אוהבת את המישפחה שלו?
יופי עכשיו ניתקנו פה שנוגע למישפחה שלו.
שמעי שיוצאים עם בחור או גבר צריך לדעת להיסתדר עם המישפחה שלו ואני תאמת מזה מאמינה שיי שלך אופי טוב וטוב לב ולב רחב שמוכן לאוהב !
לתת מעצמו.
ככה הבנתי מהמיכתב.
שמעי שאני יוצאת עם בחור אני גם קודם מיסתכלת על המישפחה שלו.
אני יצאתי גם מישהו לפני שנה ככה בערך עם מישהו שאבא שלו אלכוהליסט ואמא זונה לשעבר?
תעשי טובה את היית נישארת?
לא יופי אני כמו סתומה היתלהבתי מהאקשן שמסביב שאמא שלי נילחמת עלי ורבים עלי ואז אניר ואה שאוהבים אותי !
ובסוף מה יצא שאני היגשתי על הבחרו הזה תלונה במישטרה כי הוא לא רצה לעזוב אותי ומירמר לי תחייים!
וגם אמא שלו ואחותו. הקטנה ילדה בת 14 דרך אגב!
אהממ!@
שמעי שיוצאים אם בחור צריך לדעת שאת לא יוצאת רק איתו!
גם עם המישפחה שלו ושאת לא מיסתדרת עם המישפחה שלו אז את לא תוכלי בחיים להיסתדר איתו!
אני ממש מיצטערת עם הרב אמר לך כל מיני דברים עלייכים שאת חשובת שהם נכונים נכון אני גם מאמינה בקבלה ובמיסטיקה וכל הדברים הללו,
אבל הם לא ממש עוזרים שצריך אותם ולא תמדי נכונים!
מבינה אותי...
יש לי שאלה עד עכשיו את לא סיפרת שחבר שלך נילחם עליך ניראה רק שאת נילחמת בשניים פה לבד!
שאת בודדה פה,
שאת פעם הירגשת כמו מישהו עם עם שרייון על הגב ועכשיו את מרגישה כמו צב..
נכון?
שמעי לי תאמת ניראה שגם אם את וחבר שלך תעברו לגור ביחד זה לא יעזור כי "נטלי" המקסימה מקאנה מכם ואין מה לעשות
ואם את שואלת אותי אני הייתי במצב דומה קצת לא הרבה לשלך,
אני אולי הייתי בנעליים של חבר שלך,
ותאמת עם הוא נתן למישפחה שלו לעשות את זה עם "כול" החבורת שלו,
אז הוא גם יתן להם לעשות איתך לא משנה כמה את מושלמת או יפה וחכמה!
הוא ניראה לי כמוני בקטע הזה הוא רוצה ואוהב לדעת כמה מישפחה שלו אוהבים אותו ולא רוצים לאבד אותו!
אז הוא נותן להם כי הם לא הוא יהי עושה טרור לא מדבר איתם דברים קטנים לא רק צועק!
עם הוא היה רוצה הוא היה שוהג!!
תאמיני לי!!
חומר למחשבה!
ובקשר למכנסים שהם קרעו לך זה ממש מפחיד עד כמה אנשים יכולים להשתגע מרוב קינאה אבל לא נורא טוב שזה קרה ככה לפחות את עכשיו יודעת מי הם ושאת צריכה להיזהר מהם תישמרי על עצמך אל תיתני להם להשפיע עליך והכי חשוב תיקחי הכל רגיל אל תתעצבי כי תיזכרי תמיד שאת נותנת להם את מה שהם רצו (לעצבן אותך שזה ככה יוביל לפרידה בניכם)
אז שיהיה לך בהצלחה אני מבינה אותך
רוצה להגיב? התחבר לחשבון שלך
התחברות