אהבתי אותך

 



אהבתי אותך כי היית האלוהים שלי והערצתי אותך כאילו אתה זהב שווה!~והזהב לא שווה אותך...
 האם היית הגורל שלי או הסטוץ הקטן והארוך בחיים שלי!~~
האם היו אלו אשליות שאותי הם היו רק מרגשות...
האם כול אותם מילים שלי אמרת ואותן דברים שאיתי כול כך הרבה זמן חילקת היו לא אמינים....
האם הדמעות שהיו לך זולגות כשאותי כבר לא אהבת ורצית לאהוב היו סתם מילים מטופשות..
אני כול כך בך האמנתי שננתי לעצמי כול הציפיות שאיתך היו יכולות להיות ..
אבל האם זה חטא להיות תמימה..
האם זו אשמה שלי שנולדתי טיפשה ומאמינה !!..
אבל מטעויות לומדים וזו לא סתם שורה זו שורת אמת..
למדתי לקח שאותי לא אהבת ולי רק בלב נגעת..