הכאב של הלב...

בתוך המגירה הראשונה בשידה..


שוכבים להם אלף מכתבים שאני לא מתכוונת לשלוח ..


במכתבים אני מנסה לתאר לך כמה אני אוהבת אותך


אבל הלב שלי יודע שאין מספיק מילים בעולם לתאר לך עד כמה..


יושבת בלילה קר בחלון..


עם המכתבים בידיים..


קוראת אותם ומתחילות לרדת לי דמעות


מהתחלה דמעה ואחריה באה עוד אחת..


קורעת את המכתבים וזורקת אותם לרחוב הגשום


אפילו מלמעלה אני רואה איך הדיו נמרח..


הגשם הופך את הכתב לציור,


לציור של לב שבור..


יחפה יורדת לרחוב, הגשם מתחזק.


הדמעות ממשיכות לרדת על הלחיים שלי


ונופלות מהסנטר למדרכה..


מצאת לעמי פינה ברחוב ריק באדם ..


מתיישבת בפינה , ובוכה..


טיפות הגשם מלטפות אותי..


אבל זה לא משתווה לכאב של הלב..


מתחילה לרעוד וחוזרת הביתה..


לוקחת את המכתבים שנשארו


ומכניסה אותם למגירה


מתיישבת על קצה המיטה ויורדת לי דמעה..


נרדמת עם התמונה שלך..