המכתב שלא נשלח. . . לאהבת חיי. . .

האמת? אני לא מחפשת מילים שיחיזרו אותך אליי...
אני מחפשת מילים שיגרמו לך להבין את מה שעשית לי כשנכנסת לחיים שלי...
ואני לא מוצאת מילים שיתארו את זה כל כך נכון ואמיתי..
מה להגיד? שהכנסת לי אושר לחיים? אתה יודע, שאני שמחה שאתה לצידי? אתה יודע
שלא הייתי מצליחה לעבור את התקופה הזו אם לא היית לידי? גם את זה אתה יודע..
אבל הדבר הכי חשוב שעשית היה להכניס לי אהבה לחיים, וגם את זה, אתה יודע..
אז אני כבר לא יודעת מה להגיד ולא יודעת מה לעשות.. ולא יודעת איך לשכנע אותך..


זאת לא הפעם הראשונה שנייפרדנו..
אבל זאת כן הפעם הראשונה שהבנתי שאנחנו באמת באמת לא נחזור.. שאני ואתה זה נגמר לתמיד..
וכשהבנתי את זה , הבנתי הכל, רק לא הבנתי איך אני ממשיכה מפה - הלאה..
אני עדיין לא הרמתי את עצמי בידיים, ואני עדיין חושבת עלייך כמו בכל יום,
ואני עדיין מחכה שתתקשר בכל שנייה
ואני עדיין קמה בבוקר , אפילו באמצע הלילה, כדי לראות אם קיבלתי הודעה ממך.. האמת?
שבכל פעם התאכזבתי מחדש..
ואני עדיין מרגישה בטוחה כשאני איתך.. בזרועותיך..
ואני עדיין מרגישה את הנשיקות שלך...
אני עדיין מריחה את הריח שלך..
אני עדיין מרגישה את המגע שלך...
אני עדיין אוהבת אותך!
ולצערי? זה לא יעבור,
לא עכשיו, לא אח"כ ולא אף פעם..


אתה היית שלימד אותי איך לחייך, אבל בכנות..
אתה לימדת אותי לצחוק..
אתה לימדת אותי לא להרים ידיים בקלות
אתה לימדת אותי להלחם על מה שאני רוצה, עד הסוף.
אתה לימדת אותי לאהוב, לשמוח, להיות מאושרת,
אתה לימדת אותי לקבל את עצמי כמו שאני!!!
אבל אתה שכחת ללמד אותי איך חיים בלעדייך..
ואני לא יודעת ללמוד את זה לבד..
אני יודעת שאיבדתי אותך, והפעם?
לתמיד! ! !


המכתב הזה לא יגיע אלייך
כדי שלא תדע שאני משקרת לך כשאני אומרת לך
"הכל בסדר, אני מאושרת"
כי אני לא יודעת איך להיות מאושרת,
בלעדייך. . .