אני אישה! אני רוצה שתדע!...מעיין_בטיט

אהבנו ולא מימשנו,


אולי מפחד אולי מידיעה על הסוף,


עכשיו שאני פה שומעת עלייך עם אחרת,


נזכרת במה שהיה,


במה שיכל  להיות,


וחושבת על אותה שניה שהפסקנו לפעול,


עולה בי המחשבה..


למה לא איתי?!


למה עם אחרת?!


אולי טעות ואולי לא..אבל רוצה אותך, בזרועותיי,


להרגשית את ליבך קופץ ונלחץ כל פעם שהוא נוגע בליבי,


להרגיש את יידיך על גופי,


חוששות, רודעות, נוגעות, לאט לאט נזהרות לא לשבור, לא להכאיב,


התייחסת אלי כאל בובה עדינה, כאל ילדה שעוד לא מצאה את יעודה,


אהבתי, חשבתי שזה סבלני, בוגר,מבין..עכשיו אני לא רוצה את זה!


אני רוצה שתבוא ותגיד..אני לא מפחד..אני יודע שאת אישה..אני יודע שאת יודעת!


אני רוצה שתגיד...אני מצטערת..


באמת!


 


ממממ...ממזמן לא כתבתי...חשבתי אם אני יפסיק לכתבו אני יספיק לחשוב עליו ועל אחרים..אולי אפילו אתן לחיי חופש מהאהבה..(מהכאב)...אבל אין..הכאב והאהבה והמחשובת עליו ועל אחירם נמצאות תמיד ולא יוצאות....בהצלחה לכולם בחיים..ומי יתן לא תדעו מה זה האהבה נכזבת!