המבט נתקע בך

יום כיפור, מסתובבת בין כ"כ הרבה אנשים,


עטופים בלבן, במין צניעות ויופי.


מסובבת את הראש, המבט נתקע בך,


עטוף בלבן, בג'ינס שמונח על רגלייך, ובכיפה שמנסה לכסות את ראשך,


כ"כ יפה, כאילו שרטוט מיוחד של פנייך, שרטוט מדיוק של גופך,


כמה אהבה הייתה בתוך הלב הזה, כמה אהבה הייתה מונחת לך על מגש של כסף, כמה אהבה אכלה אותי יום יום, ארבע שנים, ארבע שנים שלמות.


כמה סליחה אתה צריך לבקש, כמה.


כבר יותר משנתיים עברו, המשכתי, התגברתי, עברתי הרבה גברים, הרבה חיוכים והרבה דמעות.


הרבה זמן לא הייתי כ"כ קרובה אלייך, הרבה זמן לא הבטתי בעיניים שלך כ"כ עמוק.


אתה יודע,עוד אחד חדר לליבי בצורה שלא חשבתי שיחדור, עוד אחד נתן לי להרגיש את הפרפרים שמדגדגים את הבטן, שכאילו אוכלים אותה מבפנים, עוד אחד נתן לי את הניצוץ הזה בעיניים שכבר כבה עם הזמן, עוד אחד שנתן ללב ליפול,לפעום, לגופי לרעוד.


אתה יודע שכואב, כואב שגם אחרי שנתיים, שגם אחרי שחשבתי שמחקתי אותך לנצח, שגם אחרי כל הכאב שגרמת לי יום יום, גם אחרי כל הצעקות הקללות הפגיעות גם אחרי הכל אני עדיין מוצאת לך את הסליחה המיוחדת, עדיין מוצאת לך את השנאה המקורית, עדיין מוצאת לך את הפינה בלב שכאילו אף פעם לא נעלמה - שאף פעם לא נמחקה.


וכואב לי להגיד את זה, אבל האדישות לא עובדת עלייך, והלב הזה מפגר כדי להבין את השנאה שלי אלייך, מפגר כדי להבין שבגללך הוא לא שלם.


אז היום יום כיפור, היום הזה שצריכים לבקש סליחה, שצריכים לסלוח,


אז ביום הזה אתה חובש כיפה לבנה שעוטפת את ראשך,עטוף בלבן שמטהר אותך,אז ביום הזה אתה חושב שהכיפה תמחוק את כל הרוע, את כל הדמעות הבלתי פוסקות האלה?


לסליחה שלך אני כבר לא מחכה, כי אני יודעת שאת ה'אגו' שלך את לא תוריד בשבילי,


ואת ה'כבוד' העצום הזה שמונח עלייך ותפור עלייך כ"כ אתה לא תמחוק בשבילי,


אבל תזכור, שיש אבא גדול גדול למעלה, והעיניים והאוזניים מונחות שומעות ורואות הכל,


הלב סלח לך, מרוב אהבה עצומה שהייתה, אהבה שתמיד תמצא חלק בתוכי,


אבל הראש לא, אני לא, הזכרונות לא.


אתה יודע שאני המשכתי, אתה רואה אותי עם גברים, אתה רואה אותי עם חיוך שכבר לא נמחק כשאתה עובר לידי, אתה רואה אותי עם העקבים שנשמעים כשאני הולכת, אתה רואה אותי עם הבגדים, עם האיפור, עם השיער, אתה רואה אותי, אני, החדשה.


אני לא רוצה שתחזור, אני לא רוצה שתכנס שוב בתנופה ענקית לחיי, אני לא רוצה שתנשק או תיגע,


אני רק רוצה שתרצה, שתעריך, שתראה מה הפסדת,


אני רוצה שתסתכל בתוך העיניים שלי, עמוק עמוק, ואני רוצה לראות משהו אחר, משהוא שהוא לא זלזול.


אבל עדיין, אחרי שנתיים שלמות נשארת אותו אחד, אותו אחד עם הדמות של ה'כובש לבבות', אותו אחד שחושב שהוא יותר טוב מכולם, אותו אחד שחושב שהוא יותר טוב ממני.


אבל אתה זוכר שאני אמרתי כבר? יש אבא גדול גדול למעלה, שרואה ושומע הכל.


תזכור את זה ילד,כי אני לא זאת שצריכה לסלוח בסוף.