להתרחק ממך...

בלילה, כשהכל מסביב שקט ומעורפל, זוכרת את האתמול ואת היום


אני שוכבת על מיטתי, ונרדמת לאט לאט, מנסה לשכוח מהכל..


עוצמת את עיניי ומחייכת כדי לא להרגיש רע יותר מדי


אחרי כל מה שעברתי איתך.


 


בכל פעם שאנו רואים אחת את השני, אנחנו מחייכים..


בכל יום שאנחנו מדברים, יותר מתקרבים..


בכל הזדמנות בחלומות ובאשליות שלי אתה מופיע,


וכל מחשבה ונשימה שלי אתה זה שזוכה בה.


 


ובבוקר, כשהכל מסביב רטוב, והשמיים אפורים מספיק


שותקת כל הדרך, והולכת בקצב מהיר.


עוד יום שבו אוכל להיות יותר אבודה ממה שאני,


כי אני מרגישה את הכאב כמה שיותר כשאנחנו יחד מתקרבים.


 


בכל פעם שאנו רואים אחת את השני, אנחנו מחייכים..


בכל יום שאנחנו מדברים, יותר מתקרבים..


בכל הזדמנות בחלומות ובאשליות שלי אתה מופיע,


וכל מחשבה ונשימה שלי אתה זה שזוכה בה.


 


אולי כשאני יתרחק, אני לא ארגיש יותר כאב ועצב,


אולי כשלא אראה אותך יותר זה ימחוק אותך מחיי, ואולי לא אתגעגע בכלל.


אולי אני רק רוצה לשכוח, אולי אני רק רוצה לעשות הדברים בדרך שלי..


אולי זה יעזור לי לשקם את עצמי, לחזור למה שהייתי ולא מה שאני..


אולי כדי למחוק את העובדה שאני חסרת אונים בלעדיך, ובלי הידע שאתה אוהב בחזרה...


ולהיות מספיק רחוקה ממך..


 


הכל כדי לא להודות בכך...עד כמה אני אוהבת אותך.