כאב לב - סיפור על רוז 1 - חנצוווווו'ק (;

כמה מדהימה את .
איך לא הגיע לך דבר כזה .
ילדה כ'כ קטנה, ילדה רק בת 4 וחצי .
קטנה, חסרת ישע.
לא יכולה לעזור לעצמה בשעה שמתעללים בה .
איך מאז שראיתי את תמונתך בפעם הראשונה בעיתון, ישר ידעתי שזה כתבה שהולכת להיכנס לי ישר ללב .
איך עם החיוך העצוב שלך, והעיניים הענקיות והיפות האלו שלך ..
ככה פגעו בך .
לא מגיע לך .
ילדה כ'כ יפה, עיניים תכלת יש לך . עיניים תכלת, ועיניים עצובות .
עיניים כמו הים, ממש כמו הים . אבל הים עצוב .איך בכלל יכול סבא לעשות דבר כזה לנכדתו ?
ואיך בכלל אפשר להכליל פה את המילה סבא ?.
לא מגיע לו תואר כזה.
לא לו, ולא לאמא שלך .
" אמא " גם כן .
אמא לא צריכה להיות אישה כזו שרק רוצה להיפטר מהילדה שלה .
אמא שתסחב ילדה במשך 9 חודשים בבטנה .
אז מארי ... תעני לי את .
לא חבל ?
חודש שלם, כולם יושבים ומתפללים בשביל הבת שלך ..
בזמן שאת יושבת בחקירות ולא אומרת מה עשית, רק בוכה כמו איזה טיפשה .. ואומרת שאת רוצה את הבת שלך בחזרה .
אז הנה , סחבת את הבת היפייפיה שלך במשך 9 חודשים בבטנך, וככה נתת ל"סבא" להרוג אותה ?
ועוד שיתפת פעולה ?
איך אפשר ?, זה לא נקלט . איך אפשר להרוג ילד ?
זה ילד , לא צעצוע , ולא שומדבר .
ילד אי אפשר לזרוק כמו זבל .
אז עכשיו כואב לך ?, לא יודעת ... בד'כ בוכים שעצובים, או שמאושרים .
אז תעני לי ... את שמחה ? או עצובה ?
זה פשוט לא נקלט ...
לקום בבוקר , להכין לי נס, ולפפתוח את העיתון ...
באמת שלא היה כ'כ כיף לקרוא עיתון כזה על הבוקר .
מה שהיה על הבוקר הזה זה רק דמעות, ורק הרגשה רעה .
אני כבר חצי שעה מהלכת בביתי, עם הרגשה רעה .
אז איך את מרגישה?, אם לי ככה רע. שבכלל לא הכרתי את הילדה ...
ואת אמא שלה, את הרי עשית לה את זה .
את זרקת את הילדה שלך ... אז אני לא יודעת ...
שאת הלכת לך בביתך במשך שלושה חודשים היה לך הרגשה טובה ?
אי אפשר להאמין בכלל .
" גופה, מוצץ , תיק אדום " .
ככה קוראים לכתבה .
רק המילה הקטנה הזאת " נמוצץ" שוברת לב של בנאדם .
איך אפשר לדעת שאשכרה זרקו ילדה כ'כ קטנה בת 4 ושבעה חודשים בלבד .
למקום כ'כ מגעיל , מסריח ...
כזו ילדה, עם עיניים ופנים כ'כ מתוקות ....
איך אפשר ?, זה לא נקלט .
אני יושבת פה, מלאה בדמעות .. ובא לי פשוט לזרוק דברים .
להוציא את כל העצבים והשאלות שיש לי אלייך .
אבל מצד שני, בא לי רק להסתכל לך בעיניים .
לראות אם יש שם משהו, או שהם באמת ריקות . כמו שאני מתארת את עצמי .
ולך רוזי, אני מאחלת שתנוחי על משכבך בשלום .
אולי במקום שאת נמצאת בו כרגע יהיה קצת יותר טוב .
יהי זכרך ברוך .