«::*°•זיכרון מעורפל•°*::»/«::*°•סילבסטר החתול•°*::»

לילה חשוך, זיכרון מעורפל,
בחוץ ברקים וגם רעמים,
ליבי מחדש על ידי ליבך שוב מופל,
אחרי שהבטחת שנהיה לעולמים.

הגשם יורד, נוסף ערפל,
הרוח מעיפה כל מה שעומד בדרכה,
הכל פתאום יותר מתמיד אפל,
כי ליבי נעזב, קיבל הוא מכה.

עכשיו אני יודע שהיית כל חיי,
אני מרגיש כמו תינוק שנולד,
אין לי שום דבר מיוחד יותר מידי,
רק זיכרון שאהבת, שנהיה לעד.

כל מה שהבטחת התגלה בתור שקר עם הזמן,
אמרת שתעמדי לצידי ברגעים הקשים,
אז למה דווקא עכשיו את לא כאן?
למה ברגע הכי קשה מכל הרגעים?