מה גורם לרגש הזה להשאר

לא יודעת מה גורם לי לחזור תמיד אלייך,


לא יודעת מה גורם לי לא לעזוב את הדמות הזאת,


לא יודעת מה אני מוצאת בתוך העיניים שלך, מה גורם לרגש להישאר בתוכי.


ביד שלי יש אוצר,


אוצר שכ"כ הרבה בנות היו רוצות למצוא, לקבל.


וכן, יש בו את כל מה שאני רוצה,


אבל בכל זאת, אין בו אותך.


כי בתוך העיניים שלו אני לא רואה את המתיקות שלך, את העומק, את הנשמה.


כי בפינוק שלו אני מרגישה מלכה, ובין הידיים שלו מרגישה כ"כ שווה,


אבל כשהעיינים שלי מסתכלות על שלך אני מרגישה שאין לי כלום, שאין לי חיוך שאין לי אהבה שאין לי כלום אם אין לי אותך.


ובתוך העיניים האלה אני רואה שיש משיכה, אני רואה שיש עוד משהו, שיש עוד טעם.


אבל המשיכה הזאת לא תהפוך לאהבה, לא תיתן לי את החיוך התמידי, לא תיתן לי את האושר האינסופי.


והחדר הזה הוא המקלט שלי,


לוחשת לך בשקט שתלטף, לוחשת לך בשקט שתאהב.


הלוואי ויכולתי לקרוע מתוכי כל פיסה שהשארת, הלוואי ויכולתי להעלים כל דמעה מעיניי ולקבור אותה, הלוואי ויוכלתי להסתכל עלייך ולא להשבר.


הלוואי ויוכלתי להתנתק ממך, להרחיק את דמותך,


ואני עדיין איתו, מנסה להמשיך, מנסה לתקן, להחזיק, להרים את הקשר שמתמוטט לי בין הידיים.


אז עוד מילה נכתבת ונמחקת, והדמעה שמעלימה את פנייך, מערבבת את הצבעים,


ושוברת עוד ועוד חלק מליבי.