רוצה לשוב להיות שמחה , מאושרת, עם חיוך, לבטוח באנשים היקרים לי מכול, אך לצערי זה לא באפשרותי!!!

אני כותבת לך מכתב בידיעה שלא תקרא אותו, אני כותבת את מה שהולך לי בפנים, את מה שרציתי לומר אבל לא יכולתי, את מה שרציתי שתבין אבל לא הבנת, אתה יודע כמה אני אוהבת אותך, בעצם אתה חושב שאתה יודע, אבל לא, האהבה שלי אליך זה משהו אחר, זו אהבה טהורה, אהבה אמיתית שלא אשכח בחיים, אהבה שהייתה בנויה על שקר, כאב, דמעות, ואפילו שנאה אבל למרות הכול, האהבה שבליבי תמיד בערה אליך, כמו עכשיו, למרות שאנו לא יחד, אני עדיין חושבת, אוהבת, ויותר מכול כואבת, כואבת על אותה אהבה גדולה שאני חשה כלפיך, כואבת על שהרשיתי לך לפגוע בי, כואבת על שככה פגעת בי, כואבת על המון דברים שאי אפשר לספר אותם למישהו, גם לא לך, אלו דברים שאפשר רק לשמור בלב, להסתיר כמה שיותר ולנסות להתגבר, אין לי למי לפנות רק לאותו מקום שאני כותבת, שאני בוכה ועצובה, אני מנסה כול יום לצאת, להיות עסוקה העיקר לשכוח אותך, ובאמת זה כך, אני מנסה בכול הכוחות שלי להתגבר, אבל כנראה שזה לא מספיק, כי את האמת אני לא מאמינה אי פעם שאצליח להתגבר עליך, ואתה יודע למה? לא רק בגלל שאני אוהבת אותך, אלא דבר יותר כואב מזה, בגלל שאני אהבתי ועדיין אוהבת אותך בכול ליבי, עשיתי הכול בשבילך, ואתה הדבר היחיד שנתת לי זה כאב, ואני לא מדברת על כאב שעובר תוך יום יומיים, חודש חודשיים, אלא על כאב שלא נגמר, כאב שכבר נמצא לי בלב, שנה ו10 חודשים, כאב שאין לי כוח בבוקר לקום ולנסות להתמודד עם הכול, כאב שאני תמיד צריכה לשקר לאנשים שהכי אוהבים אותי והכי דואגים לי, בגלל שלפעמים אני מסתגרת בעצמי, משחקת אותה שמחה ובתוכי כולי בוערת מדמעות, לא עונה לטלפונים, והם מסכנים מה הם אשמים? הם בסה"כ מנסים לעזור, אבל אני לא יכולה להיפטר מהכאב הזה, הוא רודף אותי תמיד, בגללך! ואתה יודע למה? עברתי המון דברים בחיים, אבל ברגע שסמכתי על מישהו באמת ונתתי לו את כולי חשבתי שהוא יעזור לי ואני לו, שביחד נתגבר, ונבנה חיים, אבל הרסת את כול הטוב בתוכי, הרסת את כול אותו חיוך שהיה עולה על פניי מתוך שמחה אמיתית, הרסת הכול ולא השארת אפילו עקבות, הרסת הכול בצורה איומה, אני האמנתי בך, ואתה פגעת בי והבאת לי כאב, שהיום כולי בתוכי סובלת, ואני מראה את זה בעצבים, בהתרחקויות מהאנשים שהכי דואגים לי, במקום להראות להם כמה אני סובלת ושאולי יעזרו לי, למרות שאני חושבת שאף אחד לא יכול לעזור לי, אני לא אומרת לאף אחד כלום ומראה להם צורה הפוכה כאילו אני שונאת אותם, אני לא יודעת להעריך דברים כמו קודם, כי ככה נהפכתי בגללך, בגלל כול אותו כאב שהבאת לי, כאב שמציף אותי, ואני נשבעת לך שאני מנסה, אבל כלום לא עוזר, ושלא תגיד לי שלא ניסיתי הכול, כי כן ניסתי הכול, וכלום לא עוזר, אולי לכמה זמן אבל תמיד הכאב הזה שרוי בתוכי, והוא רק מחפש הזדמנות להתנפץ, כולם אומרים לי גם הוא עבר את זה, אבל זה לא נכון, כי אני נשבעת שאף אחד לא עבר ולא הרגיש מה שאני הרגשתי, ולא מרגיש יותר נכון. נמאס לי כבר ככה להיות, להיות לא מסוגלת לבטוח באף אחד ולספר להם מה קורה לי, אבל אני לא מסוגלת, בכול פעם אני מרגישה כמו ילדה קטנה, שרק רוצה שילטפו אותה, ויגרמו לה להרגיש יותר טוב, יגרמו לה להיות מאושרת, ילדה ששומרת המון דברים בלב ורוצה רק פעם אחת שמישהו אחד יראה מה הולך לה בתוך הלב, פעם אחת, שיבין ושיעזור לה, כי היא כבר לא מסוגלת לעזור לעצמה!!


עד שהיה לי מישהו אחד שאהבתי מאוד, הוא פגע בי, שיקר לי ועשה הכול, שרף את הנשמה שלי, ועכשיו איך אוכל להתמודד? איך אוכל שוב לחדש את אותה נשמה, איך?? כי הכאב הזה חזק ממני, הוא גובר כול יום, ואני מרגישה יותר ויותר חסרת אונים, ואינני יודעת מה לעשות, איך להתגבר עליך, איך להתגבר על כול מה שעשית לי, על כול אותם שקרים ששיקרת לי? איך?? כולם חושבים שזה קל, אבל זה לא!!! איך אני יכולה להתגבר אי פעם על אהוב חיי שכך פגע בי, והרס אותי, עד שיגעון, הרס אותי בידיעה שהוא הכול בשבילי, בידיעה שתיכננו עתיד משותף, חתונה וילדים, איך?? איך אוכל להתגבר?


אף פעם לא אוכל להתגבר, כי הוא היה הכול בשבילי.. עכשיו אני רוצה כ"כ לחבק אותו, מישהו יודע מה זה לרצות לחבק מישהו עד כאב, הכוונה שאני רוצה נורא לחבק אותו, אך אני יודעת שאני אגעל ממנו, מצד אחד, אחבק אותו בנועם, מצד שני אזכר באותם השקרים, הבנות, ואני פשוט אגעל, כמו שאני עכשיו חושבת על לנשק אותו וזה רק מזכיר לי דברים רעים, מזכיר לי את אותן בנות שאיתן הוא התנשק, ופה זה מעלה לי את השנאה כלפיו, השנאה שנבנתה מאהבה, אהבתי אותו, עד שנאה, אני לא מאמינה אם יש מישהו שיודע באמת, אבל באמת מה זה, אהבתי אותו עד שנתתי לו הכול, ובמיוחד את עצמי, הקרבתי הכול בשבילו, כול רגע פנוי הייתי מקדישה לו, לא הייתי יודעת בכלל מה זה מחשב, אינטרנט, הוא היה בעדיפות ראשונה אפילו על פניי, ומה הוא עשה עם כול האהבה שלי, זרק אותה לכול הרוחות, גרם לי שאשנא אותו, אני עדיין אוהבת, אך גם שונאת, כי הוא הגורם העיקרי למצב שלי כרגע, בכול אופן אין לי הרבה מה לעשות, רק להתפלל שהכול יגמר, כול הדמעות והכאב האהבה והשנאה, שלא מניחות לי לרגע, ובמיוחד המחשבות...