«::*°•ספסל האהבה שלנו•°*::»/«::*°•סילבסטר החתול•°*::»

זה שיר מספר 998 שלי, עוד 2 שירים שיר ה1000!!


גשם חזק בחוץ עכשיו יורד,
שוטף את הספסל שעליו ישבנו,
שוטף את הדמעות, שוטף את ההד,
שזעקתי בשמך כשפעם עוד אהבנו.


לפעמים נדמה שרק לנו הספסל נבנה,
כדי שנממש עליו את כל אהבתינו,
איך בלילות מול ירח היינו נופלים לשינה,
על הספסל הזה, מכונסים בתוך תוכינו.


אלפי סודות גילינו אחד לשני על הספסל,
כך שלפעמים נדמה שהספסל גם שמע,
נפגשנו במקרה, אולי זאת יד הגורל,
או אולי רק את שנכנסת לי לנשמה.


אבל עכשיו מאוחר והספסל נשאר לבד,
ספסל שבלעדינו נראה כל כך נטוש,
ספסל האהבה שלנו, ספסל מיוחד,
איך הותרת אותי לבד כשהלב עוד הוא כבוש?


כבשת אותו בלי בכלל להילחם,
כאילו הוא הרים ישר דגל לבן,
אך אני פה, את הספסל מחמם,
ומחכה כמובן שאת תבואי לכאן.