... 3>...

 


ילדה קטנה, ילדה תמימה


נתנה את ליבה לאהבה


שכחה לרגע שנחרץ כבר גורלה


ושהיא? לנצח תישאר בודדה


 


 


אמא,


אני זוכרת שמהרגע שהייתה קטנה


כל לילה באת אלי למיטה והבאת לי נשיקה


ליטפת את פניי וחיוך עלה על שפתייך


אני זוכרת את המבט המאושר שהיה על פנייך שהבטת בי


הסתכלת עלי וחשבת  בליבך שאני תמימה, תמימה כ"כ שפחדת כל אחד יכול לפגוע בי


באותו הרגע, את הבטחת לעצמך שלא תתני שהגוזל שלך, הילדה היחידה, תפגע בגלל האהבה.


שאת תהיי לידי לאורך כל הדרך, תעזרי לי להבחין בין מי באמת אוהב ומי ומשקר, מי מכבד ומי מזלזל, מי יפגע ומיהו זה שיתן לי אהבה.


מאז עברו כבר כמה שנים הגוזל שלך כבר אינו גוזל, הוא גדל ולמד לעוף


ואני עוד זוכרת כל מילה ומילה שלך שאני יגדל ואהיה חזקה, שאני.. אני לא יפגע


והיום אמא, היום אני בחדר בוכה, אני עוד לא יודעת מה בדיוק היה


לא יודעת איך להסתכל לך בעיניים ולהגיד לך שהדבר הכי פחדת ממנו קרה, שליבי נפגע


ושהיום, היום אני בוכה בגלל אהבה.


 


 


מי שלא הבין את שתיקתי גם לא יבין את דבריי


 


 


מבקשת רק להביט בעינייך ולספר לך כמה כואב בלעדייך.


 


 


ושירים מזכירים לי פנים שאולי רציתי לשכוח


 


 


הכי כואב לדעת שאתה כלום, בשביל משהו שהוא בשבילך הכל.


 


 


היא יודעת שזה נגמר..והפעם זה לתמיד..
והיא יודעת שהכל עבר..ואת הזכרונות יש להשמיד..
והיא יודעת שמעכשיו בחייו היא לא תהיה כבר היחידה..
והיא יודעת שזו הייתה הנשיקה שלהם, האחרונה..


והיא יודעת שזוהי הפעם האחרונה שהם יתראו..
והיא יודעת שמהיום לדרכים שונות הם יפנו..
והיא יודעת את הכל..אך עדיין אינה רוצה להמשיך..
היא יודעת ובוכה..ואת הדמעות שלה לא ניתן להפסיק..
היא נזכרת בו וישר נהיית עצובה..
מבחינתו זה נגמר..היא לא מבינה..
היא רוצה לצעוק את הכאב שיש לה בלב..
היא נזכרת שהוא אמר לה שאותה הוא אוהב..
היא יודעת שהיא חייבת להפסיק את הדמעות..
היא יודעת שיש לה עוד חיים שלמים לחיות..
היא מנגבת את הדמעות..מסתכלת במראה..
היא נותנת איזה חיוך..ושוב מתחילה ההצגה..
היא אומרת שהוא כבר מזמן לא בחייה..
היא אומרת שדמעות בגללו? כבר אין בעינייה..
היא ממשיכה לשקר..ואומרת שזה נגמר..
שכל הזכרונות באמת שייכים כבר לעבר..
אך בתוך ליבה היא עדיין אוהבת..
אוהבת כל כך..אך שוב משקרת..


 


הרגשה שיש לך הכל אבל בעצם אין לך כלום
הרגשה שאתה מוקף במיליון אנשים
שמתוכם אף אחד לא אמיתי


 


 


 


מעבר לעיניה היפות..מבט עצוב מסתתר..
בתוך אותו חיוך שעל פנייה..משהו משקר..
מעבר לצחוק המתגלגל..יש בכי בלילות..
מעבר לשמחה..היא לא באמת רוצה להיות..
מעבר לשפתיים שלא מדברות..
רוצות להגיד..אך כלום לא אומרות..
מדבר הלב..צועק את כאבו..
אך אותו לא שומעים..והוא ממשיך בסבלו..
מעבר לשקרים..מסתתרת האמת..
ישנו עדיין זיכרון..שאצלה הוא עוד לא מת..
מעבר לצעקות..נמצאת הדממה..
מעבר לשקט ישנה סערה..
ובתוך תוכה..
קיימת עוד אהבה..


 


 


והעיניים שלך ,
שפעם אמרו ה=כ=ל ,
פתאום , פתאום כל כך ריקות ..


 


 


לפעמיים צריך לדעת לוותר על אנשים


לא בגלל שאתה לא אוהב אותם


אלא בגלל שהם מזמן כבר ויתרו עלייך.


 


 


גיליתי שאני נפגעת מהר..
גיליתי שאני נוטה להישבר..
גיליתי שכשקשה לי, עצוב או כואב..
אני מסתגרת עם עצמי ואוטמת את הלב..
מסתבר שכשכואב לי הבכי פורץ ברגע..
והדמעות מהעיניים זולגות ולא מפסיקות..
כבר התחלתי להתרגל להרגשה שלא הכל מושלם..
ומבפנים אני סובלת, לא כמו מכולם..
מכחישה ומדחיקה את הדבר האמיתי..
מסתירה את הסבל הזה ששורר בי..
כי אם תסתכלו לי בתוך העיניים, קרוב קרוב..
תראו שהלב שלי צורח כי נמאס לו לכאוב..


 


 


".. כי יש לו שם משו בעיניים ,שאי אפשר למחוק .."


 


 


הדרך הנוראה ביותר לפספס מישהו -
לשבת לצידו ולדעת..
שלעולם לא תוכל להשיג אותו..


 


 


אל תבטיח לי שאתה לא כמו כולם


אל תבטיח לי שלא תיפגע בי לעולם


הדבר האחרון שאני צריכה זה הבטחות


הבטיחו לי תמיד והכל היה שטויות


אני צריכה שתקיים במילים ובמעשיים


אני רוצה שתאהב אותי באמת עמוק בפנים


אני צריכה שלא תשקר לי בחיים


אני צריכה ורוצה וכל כך מפחדת


משחקת אותה חזקה אך בליבי כל כך רועדת


הפכתי לחשדנית לא מאמינה בדבר


הפסקתי להיות תמימה שהלב שלי נישבר


אני זקוקה לאהבה אמיתית וחזקה


שתרפא את ליבי הכואב ,את הנשמה


בסופו של דבר הכאב יעלם


אז אל תבטיח..אם לא תוכל לקיים.


 


 


הדמעות כבר נגמרו אבל הלב עדיין בוכה.


 


 


מה עדיף? שקר שיגרום לך לחייך, או אמת שתגרום לך לבכות?


 


 


מי שחי האשליות..בסוף ימות מאכזבות..


 


 


רוצה לצעוק את שמך


שתביט שוב לאחור..


רוצה לבכות עד שתשמע,


אולי מכאב אתה תחזור..


 


 


את יושבת על האדמה מרוסקת מכאב..
את יושבת..עם חץ בתוך הלב..
כנפייך זרוקות לצידך..
הן כבר לעולם לא יחזרו להיות חלק ממך..
איבדת את הכוח ואת היכולת לעוף..
איבדת את היכולת לעמוד..לשלוט בגוף..
הילדה השמחה, המלאך..
זה משהו שממך היום נשכח..
החיוך מהפנים ירד יחד עם הדמעות שזולגות..
דמעות של כאב..שאת ליבך הורגות..
את נזכרת באותו יום שנלקח ממך האושר..
אותו יום..שבגללו את כבר לא רוצה לקום בבוקר...
כולם שואלים לאן נעלמה הילדה השמחה..
הילדה שדמעה מעיניו של כל אדם הייתה מוחה..
הילדה שעצב היה אצלה דבר שלא רואים..
הילדה...שלא נתנה שיהיה עצב בעיניי אחרים..
עכשיו היא יושבת מלאה בכאב..
ואף אחד לא יודע מה קורה לה בלב...


 


 


כל הזמן שבעולם לא ירפא את הכאב וכל הדמעות שיש לא ישכחו את מה שבלב.


 


 


ואיך אתה תמיד חוזר בדיוק


שחשבתי שה-כ-ל כבר נגמר


ואיך אתה יודע להגביר


את הרגש שנשאר


 


 


אף אחד לא יודע מה עובר עליי..
אף אחד לא יודע על הדמעות בלילות..
אף אחד לא שומע את הצרחות של הנשמה..
אף אחד לא שם לב לצעקות גם בדממה..
אף אחד לא רואה את העצב שבעיניים..
אף אחד לא מבין שהחיוך הוא רק בינתיים..
אף אחד לא קול שמבפנים אני נשברת..
ולאט לאט באשליה נופלת..


 


 


הוא עומד שם , מסתכל עלייך,
לא רואה את הכאב בעינייך ..
לא מודע לרגשותייך


לא יודע כמה ח ש ו ב הוא בחייך..


ושוב אנחנו עוברים אחד ליד השני
ולא אומרים מילה,
ושוב אנחנו מביטים אחד בשני,
וישנה אותה שתיקה...


 


 


 


עמדתי, בכיתי וירדו לי דמעות


ומה שהכי רציתי שהוא שתפסיקו לשאול שאלות,


שלא תשאלו מה קרה והאם זה כואב נורא


כי שאני בוכה ואתם באמת רוצים לתת יד ולעזור


רק חבקו אותי בשקט, עד שהכל יעבור..


 


 


כואב לי שלא שמת לב,
כואב לי שהלב כל כך אוהב..
כואב לי שכנראה זה נגמר..


אבל הכי כואב לי   ?
שלך, זה לא כואב בכלל.


 


 


היא אומרת שנגמר
שהרגש כבר עבר
אבל כשאף אחד לא רואה
הוא עובר והיא - מסתכלת


 


 


ילדה את בוכה..וכואב לך בלב..
ילדה זה קשה לך עם זה שהוא כבר לא אוהב..
ילדה את הדמעות את לא מצליחה לעצור..
את רוצה שהרגש שיש לך אליו כבר יעבור..
ילדה אני יודעת שאותו עוד לא שכחת..
כי אותו את עוד אוהבת..ותמיד אהבת..
אך ילדה תביני הוא המשיך בחייו..
את כבר לא נמצאת בתוך מחשבותיו..
ילדה זה קשה..ואת שוב מתגעגעת..
את נזכרת בהכל..ילדה אני יודעת..
אך נגבי את הדמעות והלאה תמשיכי..
כי יבוא היום בוא לבכות עליו תפסיקי..
אז למרות שמליבך הוא לא יוצא..
תמשיכי לנסות למרות שזה קשה..


 


 


"מצווה גדולה להיות בשמחה"


ובגלל זה לא אבכה שוב בגללך


 


 


לחשוב שהכל קרה ביום אחד,


ביום שאמור היה להיות מיוחד


"יום הולדת שמח"