עד החורף הבא. ידעתי שתבוא.

וזה שוב הריח הזה. הריח של הגשם. החורף, הנה הוא הגיע..שוב.
עוד שנה עברה. עוד שנה בלעדיך. עוד שנה ריקה.
אני שומעת אותו..את הגשם..הוא חזק. אבל לא אכפת לי. קר..קר מאוד בחוץ.
אבל אני יוצאת. כלום לא מעניין אותי. עוברות לי כל כך הרבה מחשבות בראש.
אני רואה מלא תמונות. שלי. שלך. שלנו.
אני רצה..ממשיכה לרוץ. וקר. אבל לי זה לא אכפת.
הדמעות מתערבבות עם הטיפות של הגשם..טוב לי..טוב לי ככה. אף אחד לא רואה שאני בוכה.
ולילה. הכל חשוך..אבל אני לא פוחדת. ממשיכה לרוץ..לא נותנת לעצמי להפסיק.
ואז אני מגיעה. אני רועדת. כל הבטן שלי מתהפכת. יש לי פרפרים..בחילה..לא טוב לי פתאום.
הכל חוזר אליי..הכל מציף אותי. הדמעות יורדות. אני לא רואה כלום. לא מצליחה להבין כלום.
כואב לי. כואב לי כל הגוף אני לא יכולה יותר. אני מרגישה שאני מתמטוטטת. אני נשכבת על הריצפה.
אני לא מתה. אני חצויה. ממשיכה לבכות. ממשיכה לרעוד..אבל לא מהקור. מהפחד..ולא כי חשוך.
אני מתחילה לפחד. אני לא יודעת ממה. הטיפות מכות בי חזק. הרוח מעיפה את שערי. אבל לא אכפת לי כלום. רק להיות פה.
רק להיות במקום שמזכיר לי אותך. רק להיות במקום הזה שלנו. ואת זה אף אחד לא יכול לקחת לי.
אני מסתכלת על הסלע ובין כל הדמעות..והגשם..והחושך..אני מצליחה לראות דמות.
ידעתי שתבוא. ידעתי שתבוא גם אתה. ידעתי שתבוא שוב.
אני יודעת שאתה עוד זוכר. אני יודעת כי אי אפשר לשכוח.
ואני בוכה. אני לא רוצה שתראה אותי. אבל אתה בא. הלב דופק בעוצמה משגעת.
הבטן מתהפכת הראש לא חושב על כלום. על כלום חוץ ממך.
אתה מתקרב אליי..אני מרגישה את הנשימות שלך. אתה נוגע בי. אתה מרגיש שאני רועדת.
אתה לא אומר כלום. אתה שותק. ואני? לא מצליחה לדבר. לא יכולה להגיד כלום.
אני יודעת שאתה מבין הכל דרך המבט שלי. אי אפשר שלא להבין.
הדקות עוברות..והשתיקה לא נשברת.
פתאום אני כבר לא פוחדת. ולא קר לי. ואני לא מרגישה את הגשם.
אני איתך. ככה טוב לי. ככה אני אוהבת.
אתה מנשק אותי. כאילו זאת הייתה הנשיקה הראשונה.
אתה נעצר. מביט בי. ולא מדבר. מחבק אותי חזק חזק..כמו פעם. כמו תמיד.
אתה קם. "יהיה בסדר..אל תבכי..אל תבכי יותר.." אני לא עונה לך. אני ממשיכה לבכות.
אתה מסתובב..והולך. ואני? מביטה בך..סופרת את הצעדים שלך. צעד ועוד צעד אני מרגישה אותך מתרחק.
מתרחק ממני. מאיתנו.
הגשם נפסק. אבל הדמעות לא. אני קמה. מתחילה ללכת. מתחילה לחזור.
הפעם כן אכפת לי. אני רק רוצה להגיע הבייתה. למיטה שלי.. ללבד שלי..בחזרה.
לשקט הזה. לציפייה..לחכות..עד החורף הבא.
-ידעתי שתבוא-