אם זה גן עדן .... אני לא רוצה לדעת מה גיהנום - חדש .... חנצווווווווו'ק (;

" אם זה גן עדן .... אני לא רוצה לדעת מה גיהנום ! "
ככה צעקתי .
תמיד צעקתי את זה .
אחרי כל מה שעברתי מאז שהייתי ילד קטן .
הייתי בא לבית ספרר, ורואה את כולם מחייכים .
ולא הייתי מבין איך אפשר לחייך כשזה מה שקורה בבית .
תמיד אמרו לי שמה שקורה בבית, לא לספר בחוץ .
מה שקורה בבית, לא צריך לעניין אנשים אחרים .
" אם אמא שלו לא עושה לו ככה, זה אומר שהוא ילד טוב " .
זה מה שתמיד אמרת .
ואז אם הייתי צועק, היית חוזרת על זה שוב ושוב .
תמיד הייתי ילד שקט, לא הייתי מרביץ לאף אחד בגן, כמו שיונתן היה עושה .
אסור היה לצעוק, כמו שאמיר היה עושה ....
והיה אסור לבקש כלום, כדי לא לגרום לגננת הזקנה לקום מהכסא ולהכין אוכל,
כי גם לגננת יש זכות לנוח, אפילו כל היום .
ככה היה בבית . אסור לאמא לטרוח ולהכין לנו אוכל .
בגלל זה לפעמים ימים שלמים שלא היינו אוכלים .
היינו משפחה גדולה .. אמא אבא , אני ו6 אחים .
יש לי 4 אחים גדולים , אני , ועוד 2 קטנות ממני .
אחד מאחים עזב שהוא היה בן 16 ... הוא פשוט ברח מהבית .
ואני עכשיו בן 9 שרק לפני 3 שנים למדתי לקרוא ,
קראתי כל מכתב ומכתב שקיבלתי מאחי .
הוא לא פיספס אף יום. כל יום הוא כתב לי מכתב .
הוא רצה לדעת אם אנחנו בסדר . אבל בגלל שלא ידעתי לקרוא ולכתוב,
לא הייתי עונה לו . אז רק בשנתיים האחרונות אני כותב לו מכתבים .
לפעמים אני מספר לו מה קורה בבית, ולפעמים לא . כדי שלא יידע .
שהייתי קטן, ולמדנו את התורה בבית ספר.. הייתי חוזר הביתה, ואמא הייתה צועקת עליי ...
והייתה אומרת לי שזה שקר .
היא הייתה אומרת כל הזמן ..
" בת-שבע קשרה את שלמה לעמוד, והצליפה בו " .
שבאתי למורה, לשאול אם זה נכון.. היא הייתה אומרת שזה נכון.
אז לא ידעתי מה להגיד יותר , וחזרתי למקום שלי .
פעם אחת, שאיחרתי הביתה, כדי להשלים את השיעורים בתנ"ך ..
אמא כעסה .... כולם פחדו שאמא כעסה .
שהיא שאלה למה איחרתי והסברתי לה .. היא הייתה אומרת לי ללכת למרתף .
שם היא הייתה מכריחה אותי להוריד את הבגדים, גם כשקר לי .
וגם שיש צמרמורות של קור בכל הגוף ..
היא קשרה אותי לעמוד, והצליפה בי .
" ככה בת שבע הייתה עושה לשלמה . "
היא היתה מכריחה אותי להגיד את זה 100 פעם, בעירום .. בקור .
כדי שאני יזכור את זה במבחן . הייתי מפחד ממנה . אז הייתי חייב להגיד .
אם הייתי מאחרים לבית ספר, והיו אומרים את זה לאמא היא הייתה שורפת אותנו .
היא הייתה לוקחת את המצית שעל הטלוויזיה, או את התנור .. ושורפת לנו את האצבעות ברגליים שנתעורר .
כשאחי הגיע לבר מצווה שלו, אמא הלכה איתו ...
שם היא ביקשה מהרב שלא יהיה קל איתו, ושאם צריך שייכה אותו לפעמים .
כי זה חינוך מבחינתה .
אני זוכר את המילים שלה .....
" אתה יכול לתקוע לו מברגים בראש, או לחורר אותו . העיקר שיקשיב לך ".
אם לא היינו עושים שיעורים שהיינו חוזרים הביתה ...
היא הייתה לוקחת את הפטיש שבמגירה ודופקת אותו על האצבעות בידיים, וברגליים .
והייתה מאלצת אותנו לשכב אחד עם השני, כדי שלא נצטרך לשכב עם אנשים אחרים .
היא הייתה מוציאה את החגורה ומצליפה בנו. ממש כמו בהמות .
אני זוכר את היום היחיד שישבתי בכיתה, והיה לי קר .. אז המורה שלי באה אליי וחיבקה אותי ,
זה היה חיבוק כ'כ חם, שלא ידעתי מה לומר . פשוט פחדתי שהיא תעשה כמו אמא .
אחרי חיבוק, כשחוזרים הביתה , והיא שוב תזרוק עלינו דברים מהמטבח .
לפעמים היא הייתה מוציאה את האחים הקטנים שלי מהבית אם הם היו בוכים ,
וגורמת להם לישון ברחוב, כדי שיפסיקו לבכות .
לא פעם אחת המשטרה הגיעה אלינו הביתה, כי השכנים התלוננו על צעקות .
אולי בגלל שאמא שרפה לנו את האצבעות ברגליים, או אולי הפטיש .
היה יום אחד בשיעור חינוך, המורה לא הגיעה. . אז ניצלתי את הזמן לכתוב לאחי ..
" היי יצחק, הרבה זמן לא כתבתי לך ...
אני מצטער, למדתי הרבה.. ועזרתי בבית .
עבר כבר כמה שלא קיבלתי אפילו לא מכה אחת .
רק רות ישנה מחוץ לבית כי היא חזרה מאוחר מחברה שלה מהבית ספר .
תכתוב לי חזרה . מה שלומך? .
אוהב אותך . "
כבר עברו 4 ימים, שלא קיבלתי שום מכתב ממנו .
כתבתי לו את אותו מכתב שוב .. וגם אז הוא לא כתב לי .
חשבתי שקרה לו משהו . אבל אמרתי שהוא חזק, לא יקרה לו כלום .
באותו יום חזרתי הביתה . אפילו דקה לא איחרתי .
בשעה 6 ורבע, בא אלינו הביתה איש , הוא אמר שהוא רוצה לשאול משהו לגבי הרבנות ..
ושאם אפשר כוס מים .
אמא לא ידעה שהכנסתי הביתה מישהו זר, היא ורות היו במרתף .
רק צרחות שמעו עד ללמעלה .
כשהלכתי להביא לו את המים, ראיתי שהוא כבר לא יושב על הכסא ..
" אולי הוא היה עסוק, והוא היה צריך ללכת " חשבתי לעצמי .
לאחר כמה ימים, ראיתי את אותו איש יושב מחוץ לבית שלי, עם איש שאני גם לא מכיר .
נופפתי לו לשלום, ונכנסתי הביתה ..
אחרי כמה דק' הוא דפק בדלת . ולקח איתו את אמא שלי .
אמא לא חזרה הביתה כבר 4 ימים .
אף אחד גם לא דאג למה היא לא חוזרת הביתה .
לא עיניין אף אחד למה אמא לא בבית .
אחרי כמה ימים חזר אלינו האיש הביתה, וסיפר לנו שאמא עצורה .
ושאנחנו צריכים להעיד בבית משפט על כל מה שאמא עשתה .
פחדנו לדבר, ולספר מה אמא עשתה.. אבל היא אמרה שזה בסדר לעשות את זה , שזה בסדר להרביץ אז חשנו שמותר לספר .
אז סיפרנו . סיפרנו על השרפות ברגליים, על המברגים, על זה שהיא גרמה לנו לשכב אחד על השני .....
ועל כל מה שהיא עשתה לנו. ושאבא אפ'עם לא אמר שאסור .
בבית משפט, ראינו שהרבה אנשים בוכים, ומסתכלים עלינו בפליאה .
רק אני ורות ישבנו ולא הבנו למה הם בוכים .
כשרות שאלה למה הם בוכים ...
הם שאלו אותנו, איך אנחנו לא בוכים ...
אז רות מלמלה בקול נמוך ......
" אמא אמרה שאם אנחנו נבכה, אנחנו נישן מחוץ לבית .
ובבית חם, בחוץ קר .. גם הכלבים רודפים אחרינו בשכונה . אל תבכו . שזה לא יקרה לכם " .
אחרי שאמרנו את הכל בבית המשפט ראינו שלוקחים את אמא שלנו, היא כיסתה את הפנים .
בכלל לא הבנתי למה היא מסתירה את הפנים, אמא אמרה תמיד לחייך,
ולא להגידד שקרה משהו. "לשחק אותה " כיאלו הכל פסדר .
אז אמא למה את מסתירה את הפנים שלך ?.
האיש שהיה אצלנו בבית , הלך אליה וירק לה בפנים . הוא אמר לה שהוא שונא אותה .
ניגשתי אליו, ושאלתי אותו למה הוא שונא את אמא .
אז הוא גילה לי שהוא אח שלי , יצחק . שהוא הגיע רק בשביל לעזור לנו, ושנחייה טוב .
התחבקנו ואז שיצאנו לבחוץ, הגגיעה אלינו אישה נחמדה,היא אמרה שמעכשיו היא עובדת סוציאלית שלנו .
לא הבנתי בידיוק מזה ...
אבל שהיא הסבירה, זה היה נשמע כמו אמא חדשה .
הפרידו אותי מאאחים שלי, אבל עדיין אני רואה אותם כמעט כל יומיים .
את אמא כבר שבועיים שלא ראיתי .
אבל אני תמיד קם בבוקר בזמן, ואפ'עם לא מאחר הביתה .....
כדי שאני לא יצרך לישון בחוץ ,
בקור הזה .......

*
הסיפורים שלי מתפרסים גם בשואומי, ולפעמים גם בשוקס , ובמקושרים שלי . (:
*

---

חנוש .