שמנה.

זה מה שהיא שמנה.

כולם אומרים לה את זה.. ככה היא חושבת.. ככה היא רואה.

עומדת מול המראה, ערומה.. מיסתכלת על הגוף שלה

אני סתם פרה מכוערת שמנה מגעילה ודוחה

מי יסתכל על ילדה שיש לה יותר צורה של חבית.. של טנק?

כן והיום כמו כל יום היא אומרת לעצמה, זהו, אני לא אוכלת יותר

האוכל לא ינצח אותי!!!!

כל החברות שלה רזות ויפות...

היא מקנאה בהם. הלוואי הייתה כמוהם.

היא הגיעה להחלטה, היא לא אוכלת כלום עד שהיא תוריד מעצמה את כל השומנים המגעילים שעוטפים אותה.

וכן.. ככה זה..

יום, ועוד יום..

נילחמת בתאבון שלה... חייה על בקבוק מים 2 ליטר וקופסת סיגריות.

הכל בשביל להיות רזה, בשביל שיאהבו אותה.

שבוע.. שבוע וחצי.. שבועיים

היא נישברת.

רק תפוח אחד.. תפוח אחד קטן

לוקחת שתי ביסים מהתפוח וזורקת אותו.

"את סתם שמנה מגעילה תאכלי תאכלי שתיגדלי עוד יותר שמנה מכוערת!!", היא אומרת לעצמה

וחושבת איך הסוכרים של התפוח מחלחלים בכל פינה בגופה ובונים תאים שלמים של שומן..

מרגישה כבדה..

הולכת לשירותים, מכניסה אצבעות לגרון.. מנסה להקיא ולא מצליחה.

דוחפת אותם עמוק יותר.. והינה זה מגיע.

עוד יום עובר.. מגיעה מבית הספר

ואמא כרגיל,

"איך עבר היום? יש לך שיעורים? בואי לאכול האוכל מוכן"

לאכול? את לא מבינה, את לא רואה שאני סתם פרה שמנה בטטה? מה לאכול?

זה מה שהיא חושבת... אבל לא אומרת.

היא לא אומרת שום דבר.. לא מדברת.

ניכנסת לחדר סוגרת את הדלת מורידה את הבגדים ומיסתכלת שוב במראה...

גם אם אני יצום שנה שלמה אני לא יצליח להוריד את הבטן המגעילה הזאת.. את הרגליים הגדולות האלה

את התחת הענקי הזה..

עולה על המישקל.. 200 גרם יותר

וזה אחרי שלא אכלה כלום במשך כל היום.

פתאום טלפון, עדי מתקשרת

"הלו?"

"שירני מה קורה יפה שלי"?

חחחחחח יפה שלי.. צבועה

"הכל בסדר מאמי מה איתך"?

מנסה להישמע רגיל...

"בסדר.. את שומעת הולכים לים את רוצה לבוא?"

ים? בים אי אפשר להסתיר את הצמיגים עם חולצות גדולות.

שכולם יראו את השומנים שלה? שתראה את החברות הרזות שלה הולכות בבגד ים וכל הבנים מיסתכלים עליהן?

שכרגיל יתחילו איתן והיא תשב בצד כמו מטומטמת ולא תדע איפה לקבור את עצמה?"

אין סיכוי.

"לא מאמי יש לי כמה דברים לעשות אני לא יכולה."

היא מנתקת.

כמה דקות אחרי זה עוד טלפון..

"מה קורה מאמי מה איתך?"

"בסדר מה איתך אתה?"

זה היה תומר.. הבחור שהיא הכירה בשאו מי

הם מדברים כבר מעל לחודש בטלפון ובמחשב.. הוא רוצה כבר לראות אותה פנים אל פנים..

אבל היא? מפחדת.

מפחדת שהוא יראה אותה ויבין שהיא לא אותה אחת שהוא ראה בתמונות בשאו מי..

לא אותה האחת היפה עם הגוף המושלם שהוא ראה בתמונות.

מפחדת שהוא יראה כמה היא שמנה עגולה פילה ומכוערת.

"איתי הכל בסדר.. מה את עושה היום? רוצה להיפגש?"

"לא מאמי יש לי דברים לעשות אני לא יכולה.."

"שירן ככה זה כבר יום אחרי יום במשך חודשיים מתחיל להימאס לי כבר, אני רוצה לראות אותך!.. את לא רוצה?"

"בטח שאני רוצה.. אני מתה כבר".. אבל לא יכולה.

"נו אז אני בא לאסוף אותך היום!"

"לא לא תומר באמת שאני לא יכולה.."

"יום טוב שיהיה לך שירן.. אני ממש מודה לך על הרצינות שלך".

עובר עוד יום, שבוע, חודש, עוד חודש,

כבר שלושה חודשים שהיא חייה בעיקר על מים סיגריות גזרים מלפפונים.. ומידיי פעם שהיא מרשה לעצמה גבינה לבנה, יוגורט דל שומן, או שניצל מהצומח דל שומן.

וגם שהיא מכניסה משהו לפה, אחרי הביס הראשון היא מרגישה שהיא מלאה.

שהיא מתפוצצת.

הגוף שלה התרגל לא לקבל אוכל.

כולם רואים שינוי.. רואים כמה שהיא רזתה..

הפנים שלה? כבר לא כמו פעם..

היא כבר לא אותה הילדה השמחה והחייכנית שהייתה.

חברות שלה מעירות לה על זה..

"שירני מה איתך את לא ניראת טוב תראי את הפנים שלך, את חיוורת"

"שירני את מרגישה טוב? את ניראת חולה.."

חולה? רזיתי קצת.. אתן מקנאות ביגלל זה אתן אומרות שאני חולה!

אתן מקנאות אתן לא רוצות שאני יהיה רזה ויפה כמוכן..

אבל אתן עוד תראו.. אני יהיה יותר רזה ממכן.. יותר יפה..

אותי ירצו איתי יתחילו..!!!!!

"לא.. אני בסדר גמור!!"

"ביגלל המחזור את ככה?

"מחזור?"

"כן את מקבלת בדרך כלל בסוף החודש.."

"אה כן זה ביגלל המחזור.."

מי הן ביכלל שהיא תשתף אותן בזה שמחזור היא לא קיבלה מעל ל3 חודשים?.......

המישפחה שלה מרעיפה עליה המון מחמאות..

"יאו שירני כמה רזית!!! איזה יפה את ניראת!!"

"איך עשית את זה???"

והיא?

שוב ניכנסת לחדר, מורידה את הבגדים, מיסתכלת במראה..

את סתם פרה שמנה ומכוערת!

גם המידה החדשה שלה בג'ינס לא מספקת אותה..

גם זה שמ87 קילו היא ירדה ל50 זה לא מספק אותה.

בשבילה? היא עדיין שמנה פרה מכוערת ומגעילה שאף אחד לא אוהב ולא ירצה.

והיא ממשיכה במאבק היום יומי שלה נגד האוכל...

כי מי ירצה סתם ילדה שניראת כמו פרה אוכלת כמו פרה ודומה לפרה?

"אני שמנה מגעילה זה מה שאני"....