אוהב אותי..כידידה..

לאן תלך אם אני כבר אבודה?


אתה היחיד שגורם לליבי לפעום בחוזקה,


ומחשבותיי כולן מבוססות עליך, צועקת את שמך..


כל יום יותר מאוהבת, נזקקת לחום גופך ולאהבתך.


 


באשמתך, אני נאטמת מבפנים כל כך חזק,


באשמתך, אני בוכה לבד, הרחק ממך, כדי שלא תשמע,


כי כל מבט שלך שמגיע אל עיניי...דוקר אותי כאכזבה.


כי כל חיוך שמגיע ממני אל ליבך הוא מזוייף.


 


בעיניי אתה יכול להיות גרוע אך גם נפלא,


גורם לדמעותיי ליפול על לחיי ולייבש אותן במהרה,


אני צוחקת כי אתה רוצה שאצחק, אני שמחה כשאתה כאן...מאושר...


אך אני יודעת, ביני לבין עצמי, שום דבר לא יוכל להשתנות עכשיו.


 


באשמתך, אני נאטמת מבפנים כל כך חזק,


באשמתך, אני בוכה לבד, הרחק ממך, כדי שלא תשמע,


כי כל מבט שלך שמגיע אל עיניי..דוקר אותי כאכזבה.


כי כל חיוך שמגיע ממני אל ליבך הוא מזוייף.


 


ואני שקועה עמוק בתוך הבוץ הנורא הזה שנקרא:"אהבה",


חושבת ומהרהרת והכל זורם אליך בחזרה...


ואני חולמת את אותו החלום כמעט כל יום,


להיות לצידך,אך אני יודעת..החלום הזה לא התגשם..לעולם.


 


כי אתה אוהב אותי רק כידידה...


ובזכותך, אני מתה.