שמור על עצמך /:

חייל שלי, שומר שלי, אהובי.

פותח את הדלת עם החיוך המדהים שלך שמאיר את כל הבית,

המדים הירוקים שמונחים עלייך בשלמות,בדיוק,בשירטוט.

הרובה שמונח על גופך, גיבור שלי.

הנעליים השחורות שמלאות בוץ מהשטח,

התיק הגדול שהגב שלך לא מסוגל להחזיק,

אחרי שבוע שלם, שוב, בבית.

זרקת את התיק על הרצפה,חיבקת את האחים שלך שלא הפסיקו לחכות לבואך.

חייכת אליי,רק מהחיוך יכולתי להתאהב.

העיניים הירוקות נתקעו עליי מספר דקות, והחיוך רק גדל יותר.

עלית להתקלח, הריח של הסיגריות ליווה אותך,

פשטת ממך את המדים הירוקים, שעכשיו מונחים על המיטה שלך,

ירדת למטה עם הגיטרה שהייתה מונחת על גופך במקום הרובה הכבד,

היית עם מלא אנרגיה כיאילו לא חזרת משבוע בשטח,

הייתי כלכך קרובה אלייך, כל מה שרציתי פשוט היה, כל מה שחשבתי פשוט קרה.

נגעתי בך מקרוב, נגעתי בשפתיים שלך בעדינות, ברכות.

פחדתי לאבד את הרגע הזה בשנייה, פחדתי לחזור הביתה ולהיות ריקה, לבד.

היה לי כ"כ טוב בין הידיים שלך, להרגיש את החום של הגוף שלך.

היה לי כ"כ טוב בין החיוכים שלך, בין הצחוק שלך, עם החיוך שלי שלא יירד לרגע משפתיי.

הראש שלי נשאר מונח על כתפך, ליטפת את שערי כמו הרוח שמלטפת אותו ברכות.

נגעת בפניי בעדינות, נגעת בשפתיי ברכות, נגעת בידיי וחיבקת אותי.

פחדתי לאבד את כל הרגע המושלם הזה בשנייה, פחדתי לתת לעצמי שוב להסחף אחרי הרגשות, פחדתי שוב להמשיך ולהרגיש, אבל זאת לא הייתה שאלה של בחירה פשוט נסחפתי אחרייך.

אחרי אותו לילה, הלכתי אחרי הדמות שלך, נתקעת בליבי, נהפכת לרגשותיי ללב שלי, נהפכת להיות חלק ממני.

המרחק הזה בנינו הורג אותי, המחשבה שלא אוכל שוב לגעת בך מקרוב, שלא אוכל שוב להיות לידך ולחייך.

שלא אוכל להפוך בעינייך ל'חברה' ל'אהובתך',הגיל שלי הוא המרחק בנינו, הוא מה שחוצה ב'אהבה' הזאת שלא תוכל להתממש.

הגיל הוא הסיבה שאני לא אוכל להיות שוב לידך, שלא אוכל שוב להרגיש אותך.

הוא הסיבה שאין לי אותך.

ואם אתה שומע עכשיו חייל שלי,

אני מתחננת שתשמור על עצמך שם ברצועה, תשמור על עצמך כמו שאתה שומר על המדינה.

אני מחכה לך שתחזור חייל שלי, עם החיוך המואר שלך,

רק בבקשה חייל שלי, תשמור על עצמך.