אתה

אתה, שלא חושף את רגשותיך,

שתמיד צוחק בין אנשים.

שאיש אינו מורשה לרקות את דמעותיך

שמרגיש את מה שכולם מרגישים.





אתה, ששר לכל העולם,

ששר רק בשבילי.

עומד בצד ומשקיף על כולם,

עומד ומביט רק בי





אתה, שצינת ליבך לא נותנת לך מרגוע,

שאינך זקוק לאהבה

שמרגיש שלם בים של געגוע

שאינו מצליח להרכיב את פאזל הנשמה





בעולם הזה המפוחד והסגריר

הכבוש בידי העונג והחרטה,

אני יכולה לראות את האמת באופן כל- כך נהיר

בתוך רזי שתיקתך





ואני מודה לך כל-כך,

שהרי הפכתי למאובן בליבך

בין אלפי טביעות רגליים

שרידים של אושר או אכזבה

וגם אם כושפת בינתיים

הייתי שם ואני עדיין שם.