הבלונדיני שלי.. פרק כ

סליחה שההמשך כל כך קצר.. אבל אני פשוט חייבת לרווץ!!

תודה רבההההההה על כל התגובות נשמווווווות שלייי!!!

אתם פשוט לא מבינות עד כמה זה מחמם לי את הלב שאתם קוראות ואולי אפילו נהנות
מהסיפור שלי...

תודההה לכם!!!



וכך עמדתי שם.. משותקת..

או אולי מהופנטת..

אבל בעיקר כואבת..

קשה לי!!

קשה לי עם כל החרא הזה!! נמאס לי לסבול!!

נמאס לי לחלום עליו בלילה.. ולקום איתו בבוקר...

נמאס לי לחשבו שהוא מנשק אותי.. ולדמיין את מגע ידיו החמות על פניי..

פשוט נ=מ=א=ס ל=י=!!

נשברתי...

כן.. אני הילדה הכי חזקה בעולם ששום גבר לא הצליח לשחק בה.. ומי ששיחק שילם
ביוקרר...

אני הילדה שאם החיוך נמחק מפניה לשעתיים רצופות.. היו מבינים שמשהו לא בסדר...

שהדמעות שלה התגלו רק לאחר טקס יום השואה..

כן, פשוט נשברתי!!

בן לא הוריד ממני את מבטו.. נזכרתי אז באותה הפסקה ארורה שבה איבדתי אותו...

איבדתי אותו לנצח......

באמת לנצח??



דייי!!! אני לא יכולה יותר... דמעות זלגו על פניי...

הרגשתי שאפחד.. אפעם.. לא יצליח להבין מה אני מרגישה....

החלטתי ללכת לאן שהרגליים לוקחות אותי...

בבת אחת התנתקתי מעיניו של אהובי.. לאאאאאא אהוביי!!! של בן...

והסתובבתי לערנוש שלי..

עכשיו הבנתי שכל הזמן הזה הוא עמד שם.. לידי.. כמו תמייד...

ושתק...

לפעמים אני כל כך מעריכה את השתיקה הזאתי....

לקחתי את ידו בידי והסתכלתי לו בעיניים...

הוא עקב אחרי מעשיי.. צפה בי לוקחת את ידו ושמה בידי.. ואז הסתכל עליי...

"קשה לי... -לחשתי- רע לי..."

"אני יודעת נשמה.. אני מבין......" הוא ענה וחייך אליי חיוך קטן.. חיוך מבין...

"אני הולכת מפה.. אני עם הפלאפון.. תמסור ד"ש לעומרי..." חייכתי חיוך קטן ודמעה
נפלה מעיניי...

הוא ניגב את דמעותיי ולחש לי "אני ידבר איתך.. ותזכרי שלא משנה מה אני אוהבב אותך!!
ומבין אותך!!! גם אם נראה לך שלא... ואל תדאגי נעבור את זה ביחד...."

"תודה רבהה מאמי שלי.. תודה על הכל!!"

נתתי לו נשיקה קטנה על הפה והתחלתי ללכת...

כשהסתובבתי ראיתי את בן מסתכל עליי... הוא עוד מסתכל עליי?

לרוע מזלי היציאה היחידה מהגן זה לעבור ממש לידו.. לקחתי אוויר ועברתי...

הוא עקב אחרי צעדיי בדריכות... תקע בי במבט רב משמעות.. ואני הסתכלתי לרגע קטן...
ניגבתי דמעה...

ורצתיי משםם........

רצתי.. אל אותה אחת שתמיד שמה כשאני זקוקה לה.. אל אותה אחת שכבר יומיים לא שמעתי
ממנה מילה...

אל קורל....