בדמעות אחרונות אני כותבת .

בס''ד .

' בלילות חושב עלייה , O -

לא שוכח את פניייה . .

איך זלגו לה דמעותייה ) *

שנגעתי בגופה ! . '

בדמעות אחרונות אני כותבת לך ,

את כל מה שאני יכולה ,

וויתרתי . . ממזמן , על אהבה כה גדולה ,

אך מעולם , מעולם לא התגברתי ,

מעולם הרגש לא נגמר , הלב לא נדם ,

הוא רק הולם בחוזקה , כל רגע , כל דקה ,

אני יושבת , ונזכרת בכל הנשיקות החיבוקים והמילים ,

איך היית היחיד שידע לעצור את הדמעות ,

איך היית היחיד , שידע מתי רע לי גם שלא ראית , גם שלא דיברת

ידעת מתי אני צריכה לשמוע אותך , תמיד אמרת

' גל אני מרגיש אותך ,שלך כואב , גם לי ' . .

כמה שזה היה נכון , שלך כאב , הדמעות שלי ירדו ,

שאתה סבלת , ידעתי שמשו קרה , שמשו לא בסדר איתך .

' את ידיי אני הרמתי ,

בגופך אני פגעתי , אני מרגיש כ"כ נורא , '

בפעם ההיא שהרמת יד , שרת את זה , ליטפת את השיער ,

בפעם ההיא שפגעת בי , שהשארת צלקת , שאולי בגוף תעבור

אבל בלב , בתוכי היא תשאר לנצח . . ואני האמנתי לכל מילה ,

סלחתי , האמנתי שזה מעידה קטנה , שלא תחזור ,

לחברות לא סיפרתי , התביישתי , לא יכלתי לספר להם ,

שחבר שלי , המדהים שלי , הנסיך שלי , הרים יד , שהוא פגע בי

עד היום , אני שתקתי , עד היום אני הסתרתי ,

עד היום , השנייה הזאתי שזה קרה חקוקה לי בזכרון ,

ובשביל מה ? , בשביל לבוש , אתה לא היית רגיל ,

שיש לך חברה , שעושה מה שהיא רוצה , שעונה , שמתלבשת ,

כמו שהיא רוצה , ששותה , שעושה שטויות , איך אמרתי לך ?

' ממצה את הילדות ' , סלחתי , והכל המשיך כרגיל , כמו תמיד

היית בעלי ואני אישתך , תכננו כמה ילדים , את החתונה ,

למרות שהיה עוד הרבה זמן , תכננו הכל , עד שהרגש נגמר אצלך .

עד שהלב שלך , שכח הכל , עד שעזבת , וכמעט הרמת יד שוב ,

בגלל שעניתי , כ"כ פחדתי , ששוב תרביץ לי , כ"כ פחדתי ,

אבל עניתי , עמדתי על שלי , לא הייתי מוכנה שישפילו אותי ,

רעדתי אני זוכרת , איך רעדתי , אבל הפגנתי ביטחון , לא ידעתי

איך , איך אני מסוגלת לעשות את זה, . . להראות כ"כ בטוחה

אבל בפנים כ"כ לפחד , כמעט הרבצת , אבל לא יכלת הפעם ,

ידעת , שכבר פגעת , גם הרמת יד וגם עזבת , אז שוב ?

שוב תשאיר את הצלקת הזאתי על הגוף , . .

אז התיישבת והתחלת לדבר , ואז כבר התחלתי לבכות , לרעוד

לא האמנתי למילים האלה , שיוצאות לך מהפה ,

' אני מצטער , אני . . אוהב רק אותך , אבל אנני לא יכול ...

להתחבא מההורים שלך זה נגמר ' הלכת , ואני ישבתי שם מקופלת ,

בוכה , לא מבינה , לא מאמינה , . .

אז אחריי שנה וחודש . . זה מה שנשאר , כאב , צלקות ,

והרבה דמעות . I:



-

ההורים שלי לא ידעו עלינו ,

ואני לא הקשבתי לו ,

התלבשתי , התנהגתי , עניתי ,

עשיתי מה שרציתי ,

הוא הרים ת'יד עליי , . .

פעם אחת , ואז אחריי שבועיים ,

נפרדנו , מאז הוא לא הרים עליי יד בחיים .

הוא כמעט , אבל הוא לא יכל ,

זה משו שכתבתי , חנוקה מהדמעות ,

לא מסוגלת להקשיב למילים של אחרים .

לא מסוגלת להקשיב לעצמי , :

-