הבנאדם שנעלם...

איפה אתה אהובי? איפה?
לאן נעלם הבנאדם שכ"כ אהבתי והערצתי, הבנאדם שהערכתי והאמנתי בו.
לאן ברחת לי פתאום?
27.1.03 --->התאריך שמתת, או יותר נכון התאריך שבו האהוב שלי נמחק מהעולם.
נכון אז נפרדנו "סופי" אבל המשכנו להיות ביחד במשך חצי שנה אחרי זה אבל אתה, אתה לא רצית חברה, הבאת לי כ"כ הרבה תירוצים ואני נשארתי איתך וסבלתי. התעללת בי ולא הודת בזה, לא ניסית להצטער או משהו בסגנון.
חצי שנה ניסית להחזיר את החבר שהיה לי, את אותו הבנאדם המקסים שאהבתי וכשהבנתי שהוא לא יחזור היה מאוחר מדי.
כשנמאסת עלי החלטתי להתנקם ולהגיד לך משהו שקרה שהיינו חברים, להגיד לך על הבגידה שעשיתי ואתה כמובן לקחת את זה קשה אבל...עצם זה שבאתי ואמרתי על משהו שיכולת בחיים לא לדעת מראה כמה הערתי אותך ורציתי לספר לך את האמת ואתה לא סלחת...וכמו שאימא שלי אמרה לי את באת והודת וביקשת סליחה ואם הוא לא סלח אז כנראה שלא מגיע לך אותו.
באותו יום זה נגמר, אבל נגמר סופי.
מאז...עברו כמעט 3 חודשים ואיפה אנחנו?
אתה בשלך ואני בשלי...אתה שחכת והמשכת הלאה אבל אני?
אני אוהבת אותך, אוהבת את כלות נשמתי ואתה לא מתייחס, ממשיך לפגוע אפילו מהצד וזה כואב יותר מדי.
רציתי לבוא לבקש ממך סליחה ביום כיפור אבל על מה?על מה?
אני בגדתי אולי, אבל ביקשתי כבר 100 אלף פעמים סליחה ולעומת זאת אתה שהשפלת, בגדת, אכזבת ועוד אלף דברים לא מעז לבוא ולבקש סליחה כי זה יוריד מהכבוד שלך.
שנה וחצי בזבזתי על מישהו שאני בכלל לא הכרתי, הייתי אהבה ראשונה שלי, היית הראשון ששכבתי איתו, הראשון שנכנס ללב שלי כ"כ חזק אבל עכשיו הכל מתבהר לי ואני מבינה שאהבתי מישהו מזוייף, מישהו שלא קיים בעולם הזה.
דיי, אני שוחכת אותך כאן ועכשיו ואת המכתב הזה אני אנצור ואשנן אותו וככה אני אבין כמה לא מגיע לך שאני אוהב אותך בכלל.
אז...הנה ה-30.9.03, פה אני מפסיקה לדעת על קיומך, בשבילי את מת, לא קיים!!!