מכתב שלא יישלח ..

רק עוד רגע .. רק עוד דקה.

תן לי להפנים את המצב ..

אתה שם .. אני פה.

אחרי כ''כ הרבה הבטחות .

אחרי כ''כ הרבה מליים .

חיבוקים ונשיקות ..

אחרי זמן שעבר כמו רגע

אחרי ימיים של כאב ושינאה.

ככה אתה חוזר ? בלי להגיד שום מילה?

ואולי מצטער ..ואולי סליחה ?

ואולי איזה חיבוק פה ושם.

ואולי איזו שיחת נפש קטנה ..

כ''כ קרובים היינו .

כל כך אהבתי אותך ..

ועדיין אוהבת , אחרי חצי שנה .

היית הכל בישבילי.

הידיד הכי טוב ..

וכן .. הגיע הרגע להגיד שלום ..

" שלום ידיד , שלום מאהב "

איבדתי אותך .. את אותך האמיתי.

כן כן . אותו אהבתי .

לא למה שנהפכת עכשיו ...

עכשיו , אתה כמו כולם .

גאווה וכבוד זה כל מה שיש בראש .

משחקים של כבוד .. לא עובדים עליי .

פעם היה לך אכפת ממני , פעם היה אכפת.

פתאטית ? אני ? כן .. יכול ליהיות.

אבל אתה יודע מה ?

אתה היית .. זה שהכי סמכתי עליו בעולם , זה שנתן לי עצות ללא הרף

זה שהביא תמיכה ממכל צד ..

ואני לא אשכח את המילים הללו : " אני תמיד אהיה פה . בכל מצב . לא משנה אם נריב .. לא משנה כלום,

אני תמיד פה .. בישבילך . כל יום . כל שעה , כשתבכי ? אני פה . תמיד תסמכי עליי .. אני נישאר פה . אני לא נעלם "

אמרתי לך שקשה לי לסמוך על אנשים ..

אבל איכשהו עוררת בי תחושה של ביטחון . ביטחון כזה שכן .. שאפשר לסמוך עלייך.

אני לא יודעת אם אי פעם כל המכתב הזה יגיע אלייך ..

אתה היחיד .. היחיד שאהבתי כך.

אין לי מילים . אין לי הגדרה לכמה אהבה רכשתי כלפייך..

חצי שנה לעעזאזל . 7 חודשים .. היייתי שלך .

רק שלך .. לא רציתי אפ'חד אחר מלבדך.

כי אתה האחד .. היחיד.

כמוך אין עוד בעולם.

אבל עכשיו אתה משתנה .. אני לא אומרת שלטובה.

אני אוהבת אותך יותר כשאתה עם הכובע .. ולא עם הקוצים הערסים הללו.

אני אוהבת כשאתה מחייך , וצוחק .

אני אוהבת כשאתה איתי לבד .. ומתנהג אחרת.

כי אני יודעת מי אתה .. אני יודעת את הסוד שלך.

אני מכירה אותך .. אני ידעת שזה שעכשיו ? זה לא אתה .

זה מישהו אחר .. זה סתם עוד אחד .

שיראה ששככה .. כמו שהוא עכשיו . הוא יישאר לבד ..

אבל אני ? לא אהיה פה כדי לתמוך.

אני אעלם . ולא .. לא בכוונה.

אלא פשוט כשאתה הכי תזדקק לי .. אתה תיראה שאני לא חיכיתי.

כי זה הזמן להמשיך קדימה ..

אבל אם תסתובב .. ותיראה אותי פה . עדיין אוהבת ..

תבין שזה מאוחר . יותר מדי מאוחר .

ואולי אני אגיד לך את כל זה בפנים . אם יהיה לי את האומץ ..

ואולי אתה תבין . ואיכשהו תצטער ..

אבל המילים הללו . כבר לא שוות כלום ..

למדתי לא לסמוך על אנשים.

כי זה יותר מדי קשה , למדתי כבר להיסתדר לבד .

רק תודה.

על כל הימים.

על כל השיחות.

על כל החיבוקים.

על כל התמיכה.

על ההשראה.

על העזרה.

על זה שניגבת לי ת'דמעות.

על זה שהיית לצידי.

אני אוהבת אותך.