אני כבר מתגעגעת אלייך .... - חדש , ועצוב :| חנצוווווווו'ק (;

אני כבר מתגעגעת אלייך ....

זה המשפט האחרון שאמרתי לך ,

שאפילו לא תיארתי לעצמי שתעשי מעשה כזה .

מעשה כזה שתמיד אמרתי שהוא לפחדנים בלבד .

כי מי שנפגע , תמיד יעשה את זה , תמיד יחפש את זה ..

לא לקום על הרגליים ולהגיד לעצמו שזה יעבור .

כי לבסוף הכל עובר .

חייבים לקום , מה שווה להישבר ?, מה שווה לגמור את הכל ?,

אני צועקת , כל הזמן .

זה כבר ניהיה הקול שלי בזמן האחרון - בגללך .

בגלל מה שאת עשית !

אני שונאת אותך , צעקתי לך , למרות שלא שמעת .

למרות שאפעם לא תשמעי .

ולמרות שאפעם לא תחזרי .

אני שונאת אותך ! כ'כ שונאת אותך .....

אני שונאת אותך במיוחד על זה שלא נאחזת בי .

מה שתמיד עשית .

תמיד !, שהוא פגע בך תמיד נאחזת בי .

תמיד היית באה לחדר שלי , שוכבת איתי מתחת לשמיכה ,

מספרת לי , ובוכה .

ואז היה את הרגע של השתיקה , אפחת מאיתנו לא מדברות .

ואז את שואלת אם את לא בסדר בעיניין הזה .

היית בידיוק כמוני . היית מפילה על עצמך את הכל .

את אף פעם לא היית אשמה .

נראה לי .

תמיד נתת לו את כולך , הוא זה שלא כ'כ רצה לקחת .

אני שונאת אותך , עדיין .

אני שונאת אותך , את לא מבינה כמה .

אבל עם כל השנאה הזאת , אני אוהבת אותך .

ואני כ'כ פגועה ממך שלא באת למיטה שלי .

שהעדפת ללכת , ללכת רחוק ממני .

רחוק ואפילו לא תחזרי יותר .

ואם לי יהיה רע ?, למי אני יבוא ?, למה הלכת ?.

למה לא באת למיטה שלי וישנת איתי באותו זמן ?,

למה העדפת ללכת ?, למה העדפת למות ככה ?,

למה העדפת לתת לו את הסיפוק שלו לראות אותך ככה נשברת ?,

רק את המכתב השארת על המיטה .

וחדר מסודר , כדי שאמא לא תצטרך לסדר אותו .

א לא יודעת כמה כואב לראות את כל המשפחה ככה יושבת בשקט ,

ומנסים לעודד אחד את השני .

ואמא הולכת למטבח בשקט להכין אוכל , והיא בוכה שם .

את יודעת מה זה לראות אמא בוכה על הבת שלה ?,

אמא שנשברת וצורחת כל הזמן ?,

אבא שמשחק אותה חזק , אבל כל הזמן בוכה ליד הקבר שלך ?,

את האחות הקטנה שלך , ששואלת מתי תחזרי ?,

אותי ? שכל הזמן צורחת על כולם , ובוכה ?

ולמה בכלל לא אמרת לי שאת רוצה ללכת ?,

אני שונאת אותך .

לא , בעצם לא . אני לא שונאת אותך .

אני שונאת את עצמי .

כן את עצמי .

על זה שלא הייתי לידך באותו רגע .

על זה שלא נאחזת בי , ואני לא ידעתי שאת צכה אותי .

למה לא אמרת לי שאת הולכת ?, למה לא שאלת אותי מה דעתי .

למה לא אמרת לי " כואב לי " .

למה לא הבאת לי נשיקה אחרונה , חיבוק ?, משהו ?

למה הלכת ככה ועזבת אותי שבורה ובוכה ?,

למה קפצת ?,

למה עזבת ?, למה ?

אני שונאת את עצמי על כל השאלות שיש לי .

ואולי רק אם היית אומרת לי שאת הולכת , אולי הייתי מעודדת אותך .

ואולי אם היית אומרת לי שאת רוצה ללכת , אולי הייתי לא נותנת לך .

או שאולי בעצם הייתי ישנה איתך , כדי שתיראי שאני פה .

ואולי הייתי מביאה לך חיבוק ונשיקה ענקית .

ואם רק היית אומר לי שאת הולכת ....

אולי , אולי הייתי באה איתך .













*

הסיפור לא אמיתי .

זה בשביל לגרום לכל מי שחושב אפילו לעשות את הטעות , ולהתאבד ..

שיחשוב לפני גם מה המשפחה שלו תרגיש .

מפחיד לחשוב שיש עוד המון כאלה בעולם .

*