כמה כואב....

בס''ד 16.2.08



מאמי.. הנה שוב פעם אני מוצאת את עצמי יושבת כאן וכותבת לך מכתב, כי שוב פעם נכנסת לי לחיים

עד שכמעט והצלחתי לשכוח אותך, והנה שוב פעם עזבת אותי כאן לבד. מחקת אותי שוב מהחיים שלך.

למה למה אני כזאת תמימה וכל הזמן אני נותנת לך לבלבל אותי מחדש למה?!

בגלל שאני אוהבת אותך, אוהבת יותר מידי..

הכל התחיל מהחופש הגדול שנפרדנו אחרי שהיינו שנתיים ביחד זוכר?! חח בטוח שלא, נפרדנו.. ליבי נשבר לא מצאתי את עצמי בלעדייך, הייתי מתקשרת אלייך מחפשת אותך רוצה אותך שוב פעם, אבל אתה דחית אותי, השפלת אותי, לא רצית לשמוע אותי. אלוהים אני מסתכלת אחורה איזה תקופה קשה ושחורה עברתי, איתך אתה הבן אדם שהייתי איתו שנתיים שעשית ממני מלכה, שפינקת אותי, שנתת לי הכל רק בשביל שיהיה לי טוב! ולמרות כל הריבים והקשיים המרים שהיו בנינו והיו המון, אבל עברנו הכל, איך איך ככה דחית אותי ולא רצית אותי איך? עד יום כיפור שהיה רציתי אותך עדיין ורדפתי אחרייך ואף גבר אחר לא עניין אותי אך ורק אתה. ביום כיפור החלטתי שאני ממשיכה הלאה בלעדייך ולא אכפת לי ממך לא משנה מה יהיה וככה עשיתי, אחרי סוכות יצאתי לטיול שבוע מבית הספר ושם התקשרת אליי ואמרת שאתה מתגעגע והזכרת לי דברים מהעבר, והפעם אני דחיתי אותך אבל תמיד רציתי לחזור אלייך תמיד תמיד.

היינו מדברים ככה חודש ואז הפסקת להתקשר אליי שוב נכנסתי לתקופה די מרה ועצובה ואז שוב פעם עבר לי והמשכתי כמו גדולה.

עד לפני חודש הייתי מאושרת בלעדייך פתאום נענתי להרבה חיזורים, פתאום בנים חדשים התחילו למצוא חן בעייני, פתאום ראיתי אור בעיינים התחלתי שוב להתלבש לצאת ולהנות. לפני חודש הייתה יום הולדת לידיד הכי טוב שלי התלבשתי התארגנתי התייפיפתי כי ידעתי שתהיה שם, באתי נכנסתי ראיתי אותך לא דיברנו אתה ישבת עם חברים אני עם חברות, אחר כך הלכתי סיבוב עם חברות פתאום אני מקבלת טלפון מחבר שלך הוא בא לאיפה שהייתי והוא התחיל לספר לי כמה אתה שבור בגללי, כמה שרע לך בלעדיי, שאתה כל יום שותה ומתמסטל בצורה שאי אפשר להסביר, שאתה רוצה בחזרה ושאני אחזור אלייך. כשהוא אמר לי את המילים כיאלו מישהו בעט בי ככה בדיוק הרגשתי ואז באת לשם והתחלנו לדבר על הכל היית שיכור ואמרת הכל הכל הכל, כמה שרע ועצוב לך וכמה שאתה אוהב אותי ושוב פעם התחיל הקטע כמו של פעם, התקשרת אליי כל פעם שהיית מסטול ואמרת לי כמה אתה אוהב אותי וכמה אתה מוכן לשלם עכשיו רק בשביל שאני ישן ליידך וכל זה. והפעם הזאת הייתי בטוחה שנחזור כי רציתי לחזור אלייך נראת לי הפעם רציני, ובאמת השתנית לטובה. רציתי לחזור היינו מדברים הרבה באייסקיו, בטלפון כמובן רק שהיית שיכור. אבל דיברנו הרבה וכל פעם שהיינו מדברים הייתי מתרגשת כמו ילדה קטנה שכל כך רוצה משהו ובסוף מקבלת אותו.

נפגשנו יום שבת אחד היינו ביחד המון זמן והבנתי שכלום לא השתנה בך שאתה עדיין אותו ילד קטן שהאגו שלך יכול להגיע לשמיים מרוב שהוא גדול, ומאז הפסקת לדבר איתי, שוב פעם מחקת אותי מהאייסקיו שוב פעם הפסקת להתקשר, לחזר, לחפש, לשאול, לדבר..

ואני נשארתי פה שוב פעם לבד, שוב פעם בדיכאון בגללך שוב פעם איך שאני פותחת את העיינים אני ישר בוכה, אתה הדבר הראשון שאני חושבת עלייו בבוקר, רק אותך אני רוצה ליידי.

לפעמים אני מתפללת שאני אקום בבוקר ואתה תהיה לצידי רק להרגיש את הנשיקות שלך שוב את הריח שלך את המגע שלך את היופי שלך, את הפרפרים האלה בבטן שאתה ליידי..

שוב כן שוב אני בדיכאון בגללך איך נענתי לך גם הפעם איך?

והכי הכי כואב לי יותר מהכל?! שתמיד כשאתה מפסיק לדבר איתי אני נשברת ונופלת שוב פעם למטה ותמיד יש לי תירוץ לשלוח לך הודעה או איכשהו לדבר איתך ואתה מדבר בזילזול לפעמים גם צועק עליי ומשפיל אותי, אבל כשאתה שוב פעם רוצה לדבר אני כן תמיד מדברת איתך ומדברת יפה ובעדינות, איך איך כל פעם אני נופלת למשחק שלך וכשזה מגיע "למשחק" שלי אתה ככה מתנהג אליי למה למה זה ככה?!

עכשיו, אני רוצה להמשיך הלאה כמו בפעמים הקודמות אבל הפעם הזאת לא שוב להתפתות למשחקים שלך ואחר כך שוב להיכנס לתקופה רעה כמו שאני נמצאת בה עכשיו ולא יודעת איך לצאת ממנה..

כמו שאני מכירה אותך, והכרתי אותך טוב טוב אתה יותר כבר לא תדבר איתי לא תתקשר ולא תרצה אותי שוב, כואבת לי המחשבה הזאת אבל כנראה שזה מה שהכי טוב בשביל שנינו ובמיוחד בשבילי, כי אתה לא סובל כמו שאני סובלת ולך לא רע כמו שרע לי! הלוואי והיית מבין את הכאב הכל כך עצום שלי.

מפה אני ממשיכה הלאה בדרך אחרת וחדשה, אני מקווה להצליח בה ולא ליפול יותר לעולם, אני מאחלת לעצמי לחזור לחיים שלי שהיו לפני שאתה נכנסת אלייהם והרסת הכל.

אהבתי אותך כל כך הרבה בכל התקופות ואני אוהב לנצח.. בהצלחה לשנינו והלוואי ואני אשכח אותך כל כך מהר כמו שאתה שכחת אותי.