הסיפור שלי 2 חח הפעם קצר :) תות

"אתם עוד תהיו ביחד"

איך אני זוכרת שהיא אמרה לי ואני צחקתי עליה ואמרתי לה "ממש"

והיא המשיכה בניגון החוזר הזה שהוא לא מפסיק להסתכל עליי ושהוא בדוק רוצה אותי

האמת היא שרציתי קצת להאמין לה כי הוא באמת היה חמוד והתייחס אלי יפה

אבל לא ידעתי אם זה מה שאני צריכה עכשיו.. עוד ילד לעשות לו בייביסיטר

אחרי כמה זמן הבנתי שהיא צדקה, הוא באמת מעוניין בי

לא רציתי כל כך קשר רציני עם מישהו.. לא היה לי את הכוח לזה

אבל זה כבר היה מאוחר מידי, נקשרתי אליו..

אני זוכרת איך כל יום הייתי רואה אותו.. אם זה בבוקר או בערב

ואם זה לבד איתו או עם כולם

לפעמים הייתי חושבת לעצמי אם זה היה צעד נכון

כי כולם ידעו מי הוא באמת.. והוא לא היה מי שכל אחת חיפשה

היו לו הרבה שטויות בראש, של ילד קטן.. אפילו שבגיל הוא לא היה כזה

ולמרות כל השטויות שלו אהבתי אותו

הוא היה שונה, לא כמו שסיפרו לי

הוא היה אחר איתי, הייתי בטוחה שאולי סתם סיפרו לי סיפורים

כי בסה"כ לא חסר אנשים שטוב להם כשלאחרים רע

שעות היינו מדברים או סתם יושבים באוטו במזגן כשבחוץ יורד גשם

אחרי כל כך הרבה זמן ששכחתי מזה לאהוב

הוא הגיע והזכיר לי הכל וכמה שאהבה זה דבר יפה :]

הייתי מאושרת סוף סוף

לפעמים בלילה הייתי חושבת שמישהו למעלה הבין שעכשיו תורי

ושלח לי מלאך שמילא לי את החיים באור =]

וכמובן שזה היה יותר מידי טוב בשביל להיות אמיתי.. :

הוא התרחק ממני ממש בלי סיבה

הייתי רגילה לקבל ממנו לפחות שיחה בלילה אפילו רק בשביל שיגיד לי

"התקשרתי לשמוע את הקול שלך.."

והוא נעלם קצת..

ואז כל כך בטעות.. ראיתי אותו איתה..

ושוב הדמעות חזרו והחיוך שלי שרק בזכותו היה על הפנים - נעלם

והוא כל הלילה התקשר והתקשר ואני ? לא רציתי לענות

ידעתי שאפילו מעבר לקו הוא ירגיש את הכאב =

עכשיו אני זאת שתעלם, אני זאת שלא תענה

וכן, אני זאת שתשקר ותגיד שיש לי מישהו חדש

אפילו שכואב לי..

אפילו שאני מתגעגעת לריח שלו, לנשיקות שלו ובעיקר אליו

כי עדיף כלום מכמעט :