3>

לראות אותך, לדעת שזה לא יהיה כמו אותו יום, כמו אותו לילה, כמו אותו חום, אותה רכות.

מצאתי לעצמי מכסה בתוך החדר הזה, בתוך החושך הזה, בתוך עצמי.

נתתי לעצמי להסחף אחרי החיוך שלך, אחרי המבט שלך, אחרייך.

ארבעה חודשים המשיכו ונעלמו כיאילו כלום,

הבטחתי לעצמי שאני לא ישבר שוב, שאני לא ייתן את כולי, אבל שוב, נפלתי בקסמים והתמכרתי.

התמכרתי אלייך מפעם אחת, מלילה אחד, אני נושמת אותך, את הריח שלך, את הבושם שלך.

צובטת את עצמי, מנסה להוציא את החלומות מהראש, לחזור למציאות.

נלחמתי, ניסיתי, נלחמתי על כלום, על דבר שבמילא התפוצץ.

הלב שלי נשרף בפנים, שובר כל חלק מגופי,

אתה עוצר, מדבר, ולוקח אותי שוב לעולם שלך,

סוחף אותי אחרייך, בלי לשים לב, אני נמשכת דרך העיניים הירוקות האלה שמשקפות את הדמות שלי, והחיוך הזה שאני רק מתמכרת אליו מפעם לפעם-רק משקף לי את המתיקות שלך, את הרוך.

אני לא מוצאת את הדרך להכניס לעצמי ש-די, שזאת הייתה משיכה, שאתה לא רוצה לפגוע בי, שאני באמת קטנה, שההפרש באמת ייפגע בנו, שאי אפשר קשר כזה.

לשבת באוטו הזה, להריח אותך, לנשום אותך על העור שלי,

לשמוע את הדאגה שלך שאני לא ישתה שאני לא יעשה שטויות.

לשמוע שלא ראית אותי מזמן..שהתגעגעת

לראות את השם שלך מופיע על הטלפון

לראות את הפנים שלך, שוב, כלכך קרובות.

השפתיים שלך שנושקות לי על המצח או על הלחי, הפה כבר נמצא מחוץ לתחום.

אתה לא רוצה לפגוע, אתה שומר עליי שאני לא ייפגע,

כי קטנה כמוני צריכה משמר, נכון?!

תשמור עליי בין הידיים שלך, בין הזרועות שלך שיעטפו אותי,

תשמור עליי עם המילים שלך, עם הדאגה שלך,

תשמור עליי, חייל שלי, מקרוב.

את כל הרגש הזה אני יישמור לזיכרון יפה, כל הזכרונות האלה יחרטו בדף, כל הנשיקות ישארו בלב, והתמונה שלך, השרטוט המושלם שלך, יישאר בתוכי, לתמיד.

אבל יפה שלי, אני ינסה להמשיך, אתה את החיים שלך המשכת בלעדיי, ואני עדיין תקועה בעולם שלך, בלחכות לך שתתקשר, שתזכר, שתרצה.

אם בכל זאת תרצה, תזכר, תחליט להלחם, אני פה. תמיד אחכה לך,אהובי,תמיד.

אוהבת אותך בצורה שאין לה הסבר, כל כך אהובי, כל כך.