סיפור האהבה שלי ושל נוני=)

15.09.2007

"שנים, אני יודע שאני לא הראשון וגם לא השני

שהוקסם מניצוץ העיניים שלך אל שלי,

המבט הראשון שחוויתי בינך לביני.."



*המבט הראשון, הפגישה הראשונה*



יום חמישי, באת לפלאפון בשביל לתקן את הפלאפון שלך.

וגם אני מאותה הסיבה.

שנינו קיבלנו שירות V.I.P לתיקון של הפלאפון.

וחיכינו יחד, בהתחלה..

בהתחלה בכלל לא דיברנו, רק הסתכלנו אחד על השני וחייכנו.

אני ואבא שלך דיברנו הרבה וצחקנו, כבר באותו היום אני ואבא שלך התאהבנו.

ואת? תאמת? היית כל כך סנובית.

חח כבר אמרתי לך את זה פעם, לא?

אבא שלך יצא והשאיר אותנו לבד, כל כך שמחתי.

אבל עדיין, לא יכולתי.

פעם ראשונה שאין לי בטחון להתחיל לדבר עם מישהי.

כבר מהרגע הראשון ידעתי שיש משהו מיוחד

הרי בחיים לא קרה לי שאני לא מסוגל להתחיל לדבר עם מישהי..

ואיתך זה כל כך היה ככה.

לא ידעתי איך להתחיל לדבר איתך, ושניסיתי כל המילים התבלבלו לי..

אבל ידעתי שזו ההזדמנות היחידה שלי לדבר איתך,

ואם אני לא ינסה עכשיו לדבר איתך אני יצטער על זה.

ואז? עד שסוף סוף תפסתי אומץ ודיברתי איתך, שאלת אותי על מתן..

אמרת שהוא כל כך חמוד ומקסים,

שאלתי אותך אם את רוצה שאני ידבר איתו בשבילך

ואמרת לי שלא.

שמחתי כל כך באותו הרגע, למרות שהבנתי באותו הרגע שאני ואת זה לא יקרה.

ואז מתן בא להגיד לנו שהפלאפונים יהיו מוכנים עוד 10 דק'..

והוא בא וישב ליידך, ואיתו את פתאום כן דיברת וצחקת

לא יודע למה כל כך כאב לי לראות את זה, היה בא לי לתפוס אותו ולהעיף אותו מהחדר..

ואז פתאום הוא היה צריך ללכת..

חח.. שהוא הלך אז אמרתי לך שיש לו חברה,ושיקרתי.

ניסיתי לדבר איתך ולפתח איתך שיחה אבל בכלל לא הסתכלת עליי..

ואז קיבלנו את הפלאפונים..

ניסיתי גם אז לדבר איתך ולנסות "להעביר ממך צלצול"

אבל גם אז לא כל כך התיחס ונתת לי את הפלאפון שלך להעביר בעצמי.



פעם ראשונה שקרה לי שבחורה כל כך לא התייחסה אליי,

חח כמה שזה ישמע שחצני, אבל זה באמת ככה.



ואז יצאנו משם.

בדיוק מתן שאל אותי איך אני חוזר הביתה, ואבא שלך אמר שהוא יקח אותי.

התפללתי שעכשיו כן יהיה לי סיכוי, שאולי תבואי לשבת איתי מאחורה..

שאני עוד יספיק לקחת ממך את המספר טלפון..חח וזה היה כל כך אחרת.

נכנסנו לאוטו, ישבת מקדימה, שמת שירים ובכלל לא חשבת על לדבר..

ואז.. אז הרגע הגדול הגיע.

היה לך טלפון.. וביקשו ממך שתביאי למדריכה את המספר טלפון שלך

ונתת לה, חח זה היה כמו בסרט.

בדיוק לפני שאני בא לרדת זה קרה.

ונתת לה, מייד רשמתי את המספר בלי לחשוב בכלל.



וירדתי מהאוטו..

אבא שלך לחץ לי את היד ואמר לי ביי עם חיוך והסתובב..

חח.. ואת?

בקושי ביי אמרת.



אבל עדיין, לא הייתי מוכן לוותר.





17.09.2007

יומיים שלמים אני חושב איך ומה לשלוח לך..

פחדתי כל כך.

אני זוכר שסיפרתי לדניאל אלייך,

ואמרתי לו כמה שאני מפחד להתקשר ושאין לי בטחון..

חח והוא צחק.

הוא צחק ולא האמין שלי יש את הפחד הזה.

אז שלחתי לך הודעה



"מה העניינים נסיכה?

חח.. עדיין משגעת את אבא?

(אסף מנטין)"



ענית לי וכתבת



"ברוך השם מאמי הכל טוב, מה איתך?

ואני משגעת את אבא? חח מה לי וללשגע;-)

אפשר לשאול שאלה? "



ידעתי שאת הולכת לשאול אותי איך הגעתי למס' שלך..

וכל כך חששתי שתכעסי.

אבל שמחתי שלפחות ענית לי..



"איתי נסיכה הכל טוב תודה לאל.

חח ואני סתם צוחק מאמי;-)

ותאמיני לי שאת יודעת טוב מאוד לשגע ולא רק את אבא.

שאלי חופשי.."



ואז.. שאלת.



"איך הגעת לטלפון שלי? "



שאלתי אותך אם אני יכול להתקשר ואמרת לי שכן.



פחדתי,

כל כך פחדתי להתקשר,

אבל פתאום השיחה זרמה כל כך טוב.

הייתי מאושר!

דיברנו במשך 4 וחצי שעות רצוף בטלפון..

אני זוכר שהייתי צריך ללכת ליום הולדת של נתי,

הייתי צריך ב9 ונכנסתי להתקלח רק ב 11:45



התאהבתי בך בשיחה הזאת!



ועל מה לא דיברנו?

על הכול!

סיפרתי לך על עצמי, על החיים שלי, על העבר..

ואת סיפרת לי..

סיפרת לי עלייך ועל אור שנפרדתם לפני שבועיים

והיית דיי עצובה,

דיברנו על זה, ואפילו בכית.

כאב לי לשמוע אותך ככה, כמעט שבכיתי איתך.

אבל אמרת שזה בסדר וזה משחרר אותך.

"אני יעשה הכל בשביל שתשכחי אותו.." כך אמרתי לך.

אמרת לי שאת לא חושבת שתצליחי וגם אם כן את לא רוצה להכנס לקשר עכשיו

ואמרתי לך שאני מבקש ממך רק דבר אחד, שתעזרי לי לעזור לך ותסמכי עליי.

דיברנו וצחקנו, בכינו, שיתפנו, סיפרנו.. מה לא היה בשיחה הזאת?!



אני זוכר, שסיימנו את השיחה אמרתי לך כמה שאת מדהימה.

והדבר היחיד שאמרת לי זה

"תודה מאמי. והתודה היא לא על המחמאה אלה על הרבה מעבר לזה.."

וניתקת.



"אני מודה לך אישה שלי שאת לי לצידי

הכנסת לי כח לחיי שלא היה קיים אצלי

את נותנת מעצמך ואוהבת ללא תנאי

רק לך אני נשבע שאוהבך עד סוף ימי.."



26.09.2007

*היציאה הראשונה*

סוף סוף הסכמת שניצא יחד,

חח וגם זה היה אחרי 10 התערבויות שהפסדת ולא קיימת;-)

נסענו לסינמה סיטי ואז למקס-ברנר.

עבר שם מישהו עם פרחים, חח וקניתי לך פרח..

ואמרתי לך שאני רוצה משהו אחד בתמורה

שאלת אותי "מה" חח והיית כל כך חמודה כי חששת מה אני הולך לבקש.

נשיקה?

לא... חח..

בקשתי ממך שתיתני לזמן לעשות את שלו ושתנסי לתת לעצמך הזדמנות חדשה

להפתח לאנשים חדשים..

חייכת את החיוך הממיס שלך ואמרת שתנסי.

היה פשוט חלומי באותו הערב.



נהננו, צחקנו, בכינו, אכלנו, שתינו והיה פשוט מדהים.



וכאן זה המשיך, נפגשנו הרבה, יצאנו יחד, דיברנו המון בטלפון..



מיום ליום הרגשתי הרגשה כל כך מוזרה,

הרגשה שעשתה אותי למאושר באדם אבל גם הייתה מיוחדת וחדשה בשבילי..

מיום ליום התאהבתי בך יותר ויותר.

ראיתי כמה שאת יפה מבפנים וכמה שאת יפה מבחוץ.



"אני זוכר לרגע נעלמתי,

לא הצלחתי לדבר כשאת הופעת,

אספתי שתי מילים ולך אמרתי

א-ת ה-א-ח-ת!



אוהב אותך יום ועוד לילה,

אוהב אותך עד ס-ו-ף ימיי,

אהובתי, ת=מ=י=ד אקרא לך!!!

עד שאעצום את שתי עיני "





10.10.2007

*היום הגדול*



"לילה של אהבה בלתי נשכח.."



חח אחרי שהפסדתי בהתערבות קבענו שאני בא איתך למילוי,

באתי אלייך לקחנו את דניאלה ונסענו לרחובות..

חח איך שאנשים צחקו עליי שאני בא איתך.



ואז מישהי שאלה אותנו אם אנחנו חברים,

ענית שלא ואמרת שאני ידידים

ואני אמרתי "כן, ידידים הכי טובים משהו.."

ואז היא התחילה איתי, ובקשה ממני את הטלפון שלי..

ובכוונה

דיברתי איתה ולקחתי ממנה את הטלפון שלה.

חח וכל כך התעצבנת,

היית כל כך חמודה באותו הזמן!

מאותו היום את ה"מיס פוזה" שלי=)

חח דיברת איתי כאילו רגיל אבל בעצם לא שמת עליי..

רצית בהתחלה וופל בלגי ופרוזן

ושרציתי לנסוע לקנות לך אמרת לי שכבר לא בא לך...

חח קבענו שאני יבוא אלייך אחרי זה,

פעם ראשונה..

ופתאום אמרת שאת לא מרגישה טוב.



אבל עדיין, נסעתי לבילו וקניתי לך למרות שכעסת

ושהגענו אלייך פשוט ירדתי מאוטו ולא שאלתי אותך..



נכנסנו אלייך הביתה, חח אחרי שיחה עם אבא ואמא שלך

הם בדיוק יצאו לאירוע,

ואבא שלך אמר לי לשמור עלייך

חח ואת היית חייבת לזרוק את העקיצה

"אבא אנחנו ידידים הוא לא חבר שלי.."

היה בא לי באותו הרגע לאכול אותך מרוב שהקנאה שלך

הייתה הכי חמודה בעולם!

ובעיקר בגלל שאז באמת הבנתי, ואת הבנת

שאת לא אדישה כלפיי ושיש לך רגש..



נכנסנו לחדר שלך,

באתי וחיבקתי אותך מאחורה,

ואמרתי לך שלקחתי את הטלפון של נטלי סתם.

שהיא לא מעניינת אותי ושזה היה רק בשביל לגרום לך לפתוח את העיניים.

חח התחלת להרביץ לי ולהגיד שזה גם ככה לא מעניין אותך.

וצחקנו..



אני אצלך, אנחנו יושבים..

רואים טלוויזיה..

ישבנו כ"כ קרוב..

הסתכלתי אלייך, את הסתכלת אליי..

ואז זה קרה, סוף סוף התקרבנו,

סוף סוף היה לי את האומץ.

כל כך היססתי בהתחלה, ופחדתי,

בגלל זה לא ניסיתי כל הזמן הזה,

אבל בכל זאת לקחתי את הסיכון.

והתנשקנו.



הייתי מאושר.

בעננים,

הלב שלי דפק...

העיניים שלי נסגרו,

היה כ"כ הרבה רגש בנשיקה הזאת.

וכ"כ הרבה תשוקה.



אחרי הנשיקה הסתכלנו אחד על השני, ושתקנו.

ראיתי שלא ידעת איפה לקבור את עצמך,

זה בסדר גם אני הרגשתי ככה.

הסתכלנו בטלוויזיה, התחלנו להתווכח על הערוצים,

אני רציתי לראות ערוץ 2, ואת רצית לראות ויוה, תשוקת הנצים.

אז רבנו על השלט, וכמובן שבסוף את ניצחת וראינו תשוקת הנצים.

עד ששוב פעם היינו קרובים,

ואז את עשית את הצעד הזה...ונישקת אותי.

הייתי מאושר.

ואז אמרתי את זה,

"אני חושב שאני אוהב אותך"

שתקת ואז אמרת שאת חושבת שאת מתחילה לשכוח

ואת מתחילה להתאהב בי.

אי אפשר להסביר את כל האושר שהיה בי.



לפני שהלכתי נתתי לך נשיקה קטנה על הפה.

וכאן הכל התחיל...





" זה אני שיהפוך עולם

לגרם לך לחייך

זה אני בזכות בורא עולם

זכיתי בליבך

זה אני שלא אנום לרגע

אם את עוד עצובה

זה אני הוא שלעד אדע

כי את היא התשובה"



זוכרת את השיר הזה?

זה היה השיר הראשון שהקדשתי לך..



23.12.2007

"החלום הזה שלי ושלך.."



שבוע וחצי לפני כן רבנו, לא יכולתי יותר..

תפסתי אומץ והתקשרתי אלייך,

אמרתי לך כמה שאני אוהב אותך וכמה שאת כל החיים שלי,

שאני לא יכול לוותר עלייך ושאת פשוט חלק בלתי נפרד ממני..

אמרת לי שהתגעגעת אליי, שאת לא רוצה ולא מוכנה לאבד אותי

אבל את צריכה זמן..

"כל הזמן שבעולם.." אמרתי לך.

סיפרת לי שבשבוע וחצי שלא דיברנו את ואור חזרתם לדבר

אבל ניתקתם קשר עכשיו סופית.

אמרת לי שבזמן שאת ואור דיברתם והייתם אחד אם השני

הבנת שאת לא מרגישה כלום,

הייתי מאושר.

באותו הערב באתי אלייך בשביל שנדבר..

איך שראינו אחד את השני התחבקנו,

3 דק' רצופות שאנחנו לא עוזבים אחד את השני.

ואז, פעם ראשונה בחיים שלי, בכיתי..

ושוב, אמרתי לך כמה שהחיים שלי בלעדייך חסרי טעם.

ודיברנו..

פתאום נשקת אותי, ואמרת לי שאת רוצה שננסה..

"לנסות מה?" שאלתי והיססתי..

ואמרת "אני רוצה שניהיה יחד.."

נישקתי אותך, חיבקתי אותך ושנינו בכינו..



מאותו היום..

בכל יום שעבר, החיוך רק גדל וגדל יותר...

כולם שמו לב לשינוי שהיה בי,

כל הזמן חייכתי...

הייתי חושב עלייך , ומחייך.

כל הזמן "נוני, נוני, נוני"

בלי לשים לב הייתי מדברת עלייך כל הזמן..

עם המשפחה שלי,עם החברים...



"את הסיבה שהחיים שלי, כבר לא אותך חיים

מהרגע שחדרת אל תוך חיי"



המשפחה שלי קיבלה אותך מהר,

נכנסת מהר מאוד.

גם החברים שלי והידידות שלי התלהבו ממך...

גם אני נכנסתי אלייך מהר..

חברים שלי התחברו אלייך בצורה בלתי מוסברת,

אני לא חושב שאני צריכה לספר לך אפילו כמה שכולם כל כך אוהבים אותך

כל מקום וכל דבר הם רוצים אותך..

את ודניאל הפכתם לידידים ממש טובים

ואת ועומר גם..

וכל שאר החברים שלי כל כך אוהבים אותך.



אמא שלי,

"האישה שלא יוצאת לי מהלב."

ככה את תמיד אומרת.

היא כל כך אוהבת אותך!

"כמו הבת שאין לי"

ככה היא תמיד אומרת.

היא מתקשרת בקביעות לראות מה איתך, חח אפילו יותר ממה שהיא מתקשרת אליי;]

ואם היא לא רואה אותך יותר מיומיים אצלינו,

היא ישר מתחילה לדאוג ומתקשרת אלייך לראות שהכול בסדר, שאנחנו ביחד.

כמה מתנות שאת קונה לך וכמה שהיא קונה לך..



ארוחות שישי,

אי אפשר לתאר את ההרגשה שנכנסתי אלייך בשישי,

וסבתא שלך קמה וחיבקה אותי...

אי אפשר לתאר את ההרגשה שנכנסת אליי בארוחת שישי,

ועשית עם המשפחה שלי קידוש.

עזרת להרים מהשולחן,

אפילו רציתי לעשות כלים... ;-)

וכמעט עשיתי חח..



הריבים,

הריבים הקטנים, השטויות שלנו...

אי אפשר לשכוח את זה.

איך אני לא מסוגל לריב איתך,

שאנחנו רבים אני ישר מתקשר ואומר שאני לא יכול לריב איתך...

וגם את ככה...

חח רק שאת מתאפקת לא להתקשר,

ומחכה שאני ישבר,

אבל אחרי הכל,

אחרי כל ריב הכי קטן, אנחנו אוהבים יותר.



הרגילה שלי,

10 ימים, 24 שעות איתך..

אם האהבה הכי גדולה של החיים שלי!

כל כך התקרבנו בזמן הזה, וכל כך היה לנו טוב..



"בישבילי את העולם

בשבילך אני קיים

ואיתך הכול מושלם

בלעדייך מי אני את החצי

השני לעולם, לעולם.."



אהבה,

אני מרגיש כ"כ בטוח איתך,

היום אני כבר יודע שאת לא אוהבת את חבר שלך לשעבר

ושאת כבר דיי אוהבת אותי,

אני יודע שזה יקח עוד קצת זמן,

אבל זמן ששווה את זה.

ואת יודעת שאני אוהבת אותך.

אנחנו בטוחים אחד בשני,

יש בנינו ברגשות עוצמה,

אי אפשר לתאר את מה שיש בנינו.



" אין, אין אהבה שמתקרבת

לכוח הזה שיש באהבתך

אין, אין אהבה שמגוננת

יותר מאהבתך בעולם בוער,

אין לי חבר, אין לי יותר איש

מלבדך"



את כל הרגעים הכי יפים אני חווה איתך,

את נותנת לי להרגיש הכי טוב בעולם,

את ורק את נותנת לי להרגיש את זה,

בזכותך.

הכל בזכותך.

בזכותך כל החודשים האלה אני מחייך,

בזכותך כל החודשים האלה אני מאושר,

בזכותך אני הולך לישון עם חיוך על הפנים כל יום.

את סובלת את כל השטויות שלי,

את כל השיגעונות שלי.

חח " יופי אסף, ממש בוגר מצדך.."

מאוהב ב-ך!



היציאות שלנו,

אין דבר שאני יותר אוהב מי זה,

3,4 פעמים בשבוע אנחנו יוצאים יחד וכל כך לא נמאס!

כייף לי איתך, תמיד..

בין אם אנחנו יוצאים אם החברים שלי או שלך

לבין אם זה רק אני ואת יחד..



ההפתעות,

חח ההפתעות שאני תמיד עושה לי ואת כל כך אוהבת אותם

אבל גם מתעצבנת.

מתעצבנת שאני קונה לך ועושה לך ומשקיע

כי לדעתך זה "מוגזם"

וזה הרגע נסיכה שלי להגיד לך ששום דבר בעולם לא מוגזם

כל עוד זה נוגע אלייך!



"בצבא הכי חזק שבעולם

אלחם למענך

את התקווה האמיתית שבחיי

שואב אני ממך

בבקשה, לעולם היי מחייכת

כי כשאת נעצבת

אני כמו לא קיים.



אם רק תחייכי

אפילו גם כשאין לך

אני אדהר על דרך

אני אהיה למלך

אם רק תחייכי.



כל צרותי יעלמו ברגע

אושרי ישוב לפתע

ולא אראה דמעותייך

אם רק תחייכי

אם רק תחייכי.."



הבדיחות שלנו,

הבדיחות הקטנות שיש רק לנו,

שרק שנינו מבינים;]





16.01.2007

היום שבו אני כותב לך את המכתב..

עברו כבר 5 חודשים מהיום המדהים הזה שהכרנו, 5 חודשים שהחיים שלי כל כך השתנו.

מי היה מאמין שאני יתאהב ככה?

אבל התאהבתי!

התאהבתי באוצר, במלאך הכי מושלם שקיים בעולם הזה.

נוני שלי, שאני איתך אני מרגיש שאני הכי מאושר בעולם.

אין יותר מאושר ממני,

את ממלאת אותי באהבה אין סופית רק שאני מסתכל עלייך..

אני אוהב אותך כל כך נסיכה שלי!

אני מאחל לנו שנמשיך להיות כאלה מושלמים יחד

שלעולם לא נריב, שתמיד אבל תמיד ניהיה יחד!

אני לא מוכן בחיים לוותר עלייך ועל כל האהבה הענקית הזאת

שרק גדלה וגדלה מיום ליום!

אני רק חושב עלייך ובא לי לצרוח לשמיים תודה..

וכמה שאני אוהב אותך!

בשבילי אנחנו 5 חודשים יחד ולא חודש..

אני לא יכול לדמיין את החיים שלי בלעדייך,

את נותנת לי כל כך הרבה כוח להתמודד מול כל דבר בעולם,

שינית אותי כ"כ, והפכת אותי לבן אדם הכי טוב שיש.



"את עיניי נושא למעלה ומבקש מאלוקים,

שתיהיה שלי הלילה ונאהב כל החיים"





מלאך שלי, זה סיפור האהבה המקוצר שלנו..

השתדלתי לא לכתוב הרבה על הרגש שלי כי על הרגש שלי את כבר יודעת

וזה כתוב לך בטח בכל המאות מכתבים והודעות שכתבתי לך;-)





.."את ידך אני אוחז ו-נשבע ,

לאהוב אותך עד כלות הנשימה.."





אוהב,

אסף =)