חייל שלי..

חייל שלי,

הכוחות שלי נגמרים,הדמעות נספגות בגוף הזה,

בגוף הזה שכבר לא מסוגל למחות דמעה אחרי דמעה.

חייל שלי, אני יכולה לשמור עלייך רק מרחוק, מהמבט לשמיים מבקשה לה'..

חייל שלי, אני יכולה רק לבכות את כל הדמעות בעולם ולעלות עוד תפילה..בשקט...

אני נפרדת מהדרך שעליתי עלייה, מהדרך של הרצון לתפוס מקום בחיים שלך מלנסות לשנות את העקרונות שלך.

אני מוחקת את כל התקוות והאשליות שהיו קיימות בלב הזה.

הדמעה האחרונה שעוד יורדת בכוח מהעיניים, האחרונה שמלטפת את כל גופי ונקברת בפי.

חייל שלי,זה הלילה האחרון שאני אמשיך לחכות שתבוא.

המחשבה-שלא רציתי לתת לך ללכת, המחשבה- שרציתי לשמור עלייך מקרוב, המחשבה-שרציתי ללטף ולנשק אותך, שרציתי לתת לך את כל מה שיש בתוכי, את כל האהבה שיכולתי לתת לך בידיים.

הגיל הוא מה שחוטף אותי מהעולם שלך, הגיל הזה הוא מה שמרחיק אותי מהדמות שלך,

הגיל הזה שהוא ההפרש הגדול בנינו שהוא מה שחוסם בנינו.

אהובי, אתה לא רואה!? אני נגמרת פה, לבד, בלעדייך.

הלב שלי מדמם פה, מתפרק לרסיסים,

אבל זה הלילה האחרון, נכון חייל שלי?! נכון שמחר אני יקום והדמעות לא יילטפו את פניי?! נכון שמחר אני יקום והאור יזרח ויראה לי דרך חדשה שאני יפנה אלייה?! נכון חייל שלי שיהיה לי טוב?!

אבל עכשיו, בלילה הזה,

אני בחדר שלי במקום בשלך, אני עם הדמעות שמלטפות אותי במקום הידיים שלך, אני מחבקת את הכרית במקום לחבק אותך, ושומעת את הצרחות שלי במקום את הקול שלך.

חייל שלי, תן לי את הכוח לקום ולהמשיך, תן לי את הכוח לוותר על הדבר שחסר טעם, על הדבר שאתה לא ראית בו תקווה,

המחשבה הזאת שאף בחור זה לא א ת ה, שאף בחור לא מעלה לי חיוך כ מ ו ך , לחשוב שאף אחד לא גורם לי להשתגע מהטלפון, אף אחד לא יצליח לגרום לי לקפוץ ברחובות בגלל עצירה ברחוב, לצרוח, להשתגע, לחייך.

הבית שלך, שהוא המקלט שלך, הספא שלך-שלנו שזה כלכך א ת ה, הגיטרה שלך שזה הצלילים שלך הקול שלך בין המיתרים המתנגנים בשקט, הסיגריות שלך שזה הריח שלך, הבושם שלך שאני מסניפה אותו כיאילו היה שלי כיאילו חלק מגופי.



שמור על עצמך, חייל שלי, כי אני כבר לא זאת שתוכל לעשות את זה.