הסיפור שלי - זה ממש ארוך. לא חייבים לקרוא חח :) תות =]

אם כבר נכנסתם .. זה אמיתי , סתם הרגשתי צורך לכתוב חח =]

תהנו



~~



אני רוצה לספר לכם את הסיפור שלי שתדעו מה עברתי בגלל האהבה.

הכל התחיל לפני שנה .. בעצם קצת יותר משנה

השבועיים האחרונים של כיתה ט' איך אהבתי את הימים האלו.

אני זוכרת שלא באמת דרשו מאיתנו להגיע כל יום ב8 בבוקר בימים האחרונים של כיתה ט'

אבל אני אהבתי את זה, אהבתי לקום בבוקר ללכת לבית הספר אחרי לא יותר מ4 שעות שינה

בטח אתם חושבים שאני משוגעת , הרי מה יותר טוב מלישון עד 10 כמו בן אדם ואז רק להגיע לבית הספר להראות נוכחות וללכת

אבל אני אהבתי את זה כ"כ כי תמיד הייתה לי הדילמה בראש "הוא יגיע היום או לא?" אחרי שיחות נפש אל תוך שעות הבוקר המוקדמות

הייתי בטוחה שהוא ימשיך לישון ויוותר על יום אחד, גם ככה הוא לא התמיד להגיע כל השנה, אז למה שיגיע בסוף

אבל תמיד הוא היה מפתיע אותי ונכנס באיחור לשיעור עם החיוך היפה שלו ואיך אפשר בלי איזו הערה דבילית שגרמה אפילו למורה לחייך ולהכניס אותו לשיעור

מאותו רגע שהוא נכנס מתפרש לו חיוך רחב על הפנים שלי

אני זוכרת איך הייתי מחכה לצלצול בשביל לדבר איתו

ויותר מזה אני זוכרת איך הכל היה תמים בלי שום רגש של אהבה

היינו מדברים המון , לא עבר יום בלי שיחה איתו

וזה היה כ"כ יפה כי הוא באמת העריך אותי ואני אותו ולא העלתי על דעתי שמתחיל ביננו משהו.

האמת? אני זוכרת איך היו שואלים אותנו כל הזמן "אתם חברים?" היינו מסתכלים אחד על השניה ומחייכים "לא.."

והנה החופש הגדול התחיל.

אחח כמה חיכיתי לו , כמה ייחלתי לרגע הזה לצאת מהבית ספר עם התעודה ולדעת שאני את כיתה ט' סיימתי

החופש מתחיל ים , בריכה , מסיבות

אבל האמת? לי היה הכי כיף לשבת איתו אפילו על סתם ספסל בשכונה ולשרוף כל כך הרבה שעות איתו

הייתי חוזרת הביתה מאושרת סתם ככה בלי סיבה.

ואז התחיל להיבנות לו קשר. לא רומנטי כ"כ כי בסה"כ היינו ידידים

אבל היה את הקסם הזה , את הניצוץ הזה בעיניים ואת החיוך הזה שהיה לנו על הפנים

שנינו ידענו שזה יגיע מתישהו אבל לא באמת האמנו לזה

הוא התחיל, הוא היה זה שיזם הכל.

ואני הייתי בשלי, מופנמת, לא מאמינה לו בכלל, הייתי בטוחה שהוא סתם מערב רגשות של ידידות באהבה

וכן, זה הגיע בסופו של דבר

הנשיקה הראשונה שלנו.

זה היה הדבר הכי יפה שאפשר היה לבקש

אני זוכרת את המקום אני זוכרת את התאריך ואני יודעת שהוא זוכר מה לבשנו :]

היה כל כך מוזר

שתי שניות קסומות עם אהבה באוויר והפרפרים בבטן

אבל מצטערת שהייתי צריכה לעצור את כל האגדה הקסומה הזאת ולהתעורר מהחלום סינדרלה שלי

כי לא יכלנו להיות ביחד

האקסית שלו, אומנם לא האחרונה, אבל אותה אחת הייתה חברה שלי

ואני זוכרת כמה הצטערתי שזה יצא ככה

ואני זוכרת שהוא אמר לי שאם זה היה הפוך היא לא הייתה מצטערת על זה ולא חושבת פעמיים אפילו

ואמרתי לו שאומנם אני מצטערת שזה המצב אבל אם יכולתי להחזיר את הגלגל לאחור הייתי עושה זאת שוב

וזה היה החופש הכי יפה בעולם.

אהבתי שהיינו מוצאים לנו פינה לא עם כולם אבל עדיין לא לבד

ומדברים עד השעות הקטנות של הלילה

מדברים עלינו. כמה הוא ניסה לשכנע אותי לתת לו את ההזדמנות הזאת ואני, אני הייתי אטומה ולא הקשבתי לו

נתתי לו כל כך הרבה סיבות למה אנחנו לא יכולים להיות ביחד

ותאמת? המצאתי את כולן. אני מצטערת אבל פחדתי.

פחדתי שהוא יפגע בי. הרי מי מכירה אותו יותר טוב ממני?

וכמה סיפורים על בנות שמעתי ממנו

אני זאת שהייתה שומעת ממנו על כל הבנות שיש לו

ובלי שהוא היה אומר לי בכלל, הייתי מרגישה מתי הוא דיבר אמת ומתי סתם ניסה שאני אקנא

אז עבר לו החודש הראשון של החופש

ואני נסעתי מהארץ לשבועיים

הוא אמר לי כמה הוא יתגעגע אליי וכמה אני אהיה חסרה לו

ידעתי שהוא צודק, שאני גם אתגעגע אליו מאוד

אבל לא ידעתי כ-מ-ה

וכן, באמצע החופשה הייתי חייבת לדבר איתו

אז התחברתי, ודיברנו כאילו הוא היה לידי עכשיו

כאילו שאין אלפי קילומטרים שמפרידים ביננו

ואז באמת התחלתי להפנים כמה אני מאוהבת בו

כשחזרתי, אני זוכרת שהתכוונתי להגיד לו את זה, לספר לו מה עבר עליי בשבועיים האלה בלעדיו

אבל.. התרחקנו קצת

והוא מצא לו חברה חדשה

הלב שלי כ"כ נשבר....

הוא עבר בי"ס ואני חיכיתי כל כך ליום שישי

שוב לראות אותו , שוב לדבר איתו רק.. רק לקבל יחס ממנו

והאמת ? הוא אמר לי שזה מה שיקרה.. שהגלגל התהפך ואז הוא לא יהיה שם בשבילי

והוא כל כך צדק. כמה שהוא צדק !

כמה דמעות בכיתי בגללו רק אלוהים היה עד ללילות האלה

כמה שניסיתי להחזיר אותו אליי , לגרום לו להיות שוב שלי

שום דבר לא הלך..

יצאתי מהבועה שלי , מתוך החלום הזה שהוא עוד אוהב אותי ולא שכח

והמשכתי הלאה בחיי כן גם שכחתי אותו

אבל אני אף פעם לא אשכח את מה שהוא גרם לי להרגיש !

שבזכותו אני יודעת מה זאת א = ה = ב = ה ! :)