''אני עדיין אוהבת אותך...:''- ספירייי היפפה(=

אני מנסה לשחק אותה מישהי אחרת ,

להראות שאני כבר לא נשברת ..

מעליבה, משחקת אותה קשה להשגה ,

אומרת שאני כבר לא אוהבת , שאני עוזבת ..

אך בלילות אני שוב בוכה :| .

מנסה לא לחשוב עליו , אך לא מצליחה ..

ולמרות שאני לא רוצה ,

אני חולמת את דמותו , ומתוך שינה יורדת לי דמעה .

הוא לא מבין למה אני ככה מתנהגת .

הוא חושב שהישתנתי , אני מישהי אחרת ..

הוא לא יודע איך אני כואבת .

שאני משחקת אותה שכולי שנאה .

שאני כועסת ואני חזקה ..

הוא לא יודע עד כמה הכאב גדול .

אני ממשיכה לשאת את הסוד בלב 3> .

מכיוון שאני יודעת שהוא כבר לא אוהב ..

אני שומעת את השיר שלנו ורוצה לראות אותו שוב לכיווני מחייך [: .

הוא אמר שהוא לא יעזוב אותי לעולם , אז לאן הוא הולך ? .

ושוב אני כותבת שירים , לפחות ככה אני מוציאה את מה שאני מרגישה .

אני לא מתקרבת לאיפה שהוא נמצא ,

אני רוצה לשכוח אותו , באמת שאני מנסה ..

והוא פגע כבר בעבר , פעמים רבות .

ועד שכבר כמעט שכחתי , הוא חזר .. ואני רציתי שוב לנסות .

למרות שידעתי שהוא לא באמת השתנה , כמו שהוא מבטיח .

למרות שידעתי שהוא לא באמת אוהב ..

אני רציתי שוב להרגיש את האהבה שהייתה לנו בעבר, את השמחה בלב .

איך שהוא מלטף ואני עוצמת את העיניים .

איך שהוא לי נושק , הצמרמורות , וההרגשה המתוקה הזאת בשפתיים ..

ואני רוצה לברוח למקום אחר .

אני בוכה שעות , והכאב לא עובר .

והזיכרונות מהעבר, איך שהוא לי נשבע לעולם ,

הקדיש לי שירים , חיבק , נישק ואמר שהוא תמיד יהיה שם ..

שכמעט מתתי הוא אמר שאם היה קורה לי משהו הוא היה מתאבד . :|

אבל אני מרגישה שאם הייתי מתה מזמן , הייתה לו יותר חופשיות והקלה ..

ולפעמים אני מרגישה שאני נשברת , שאני רוצה למות , שחיי בלעדיו מה הם ?

כל העולם קורס סביבי , והנשמה לא נחה .

הוא הדבר הכי יקר לי בחיים !

איתו כל חיי היו מלאים , יפים ..

עכשיו הלב ריק .. והנשמה בוכה :| .

החברות מנסות להוציא אותי מהדיכאון , להראות איזה עולם יפה יש בחוץ ..

אבל כשאני מסתכלת , אני רואה שחור .

איתו , חיי היו כמו קשת בענן [: .

הכל נראה יפה וטוב , שאנחנו לבד בעולם .

והחברים שלו הזהירו , שהוא יפגע שוב , אמרו שהוא לא אוהב .

לא הבנתיא אם הם מנסים להפריד , או מנסים לעזור .

עכשיו אני מבינה שהם רצו שיהיה לי טוב , ושלא הכל יהפוך לאפור ..

וכשההורים לא רואים , אני מסתגרת בחדר ,

מתחילה לבכות ולרשום שירים ..

העיניים כבר אדומות , הידיים כואבות , והלב והנשמה כאילו מתים .

מלטפת את עצמי ומדמיינת שזה הוא ..

מחזיקה את ידי , ופוקחת את העיניים .

ורואה שאני חייה בבועה שמתפוצצת עם הרבה מים .

הדמעות כבר חונקות ואני רוצה לברוח , אבל לא יודעת לאן :| .

ושהחברים שואלים אני אומרת , " מה פתאום , אני כבר לא אוהבת 3> . "

למי אני משקרת ?

אני מקללת אותו , מנסה לחשוב עליו רע , אומרת דברים נוראים ,

רבה איתו , צועקת שאני שונאות אותו ושוב נופלת על הריצפה .

אני מחכה ליום שהוא יבוא ויבקש סליחה .

אני מתפללת כל יום לאלוהים את אותה התפילה ,

"בבקשה שהוא יאהב אותי , טיפה ממה שאני אוהבת אותו 3> ,

שנתנשק ונתחבק , ולא ירצה שאני יעזוב אותו .

שיתגעגע אליי כמו שאני מתגעגעת אליו ..

בבקשה אלוהים , אני לא יכולה בלעדיו ! "

וכשנראה ששוב מתחיל להפציע אור ברקיע ..

וכשנראה שהלב שלי כבר לא פגיע .

פתאום בא דבר אחר שהורס ..

ושוב בבת אחת הכל קורס ! .

והילד, שלו אני מחכה .. קילל אותי .

ואני ? החזרתי לו , אבל בתוכי .. ניקרעה לי הנשמה .

אני מחכה , כי הבטחתי שאני אחכה .

שתמיד תמיד אותו אני יאהב . 3>

אבל אני היחידה שמקיימת את ההבטחות .

הוא מזמן לא באותו המקום , אין לי מה לחכות ..

הוא לא שייך לי :| .





* אני כתבתי.

אמייייייייתייי*