אהבה עצומה ו...

אהבתי אותך,כמו מים במפל ניצחי,כמו קרני השמש הראשונות


שמודיעות על תחילתו של יום. ביום הולדתך רציתי להפתיע אותך,קניתי בלונים,הזמנתי את חברותייך, הכנתי את הגינה,ניקיתי את הטל מעל כיסאות הפלסטיק,וכמה כיף היה להתענג על מראה פנייך המופתעות,כמה כיף היה לדעת שגרמתי אושר לזו שאהבה נפשי,כמה מוזר למצוא אהבה כל כך גדולה במקום שלא תיארת לעצמך,היית שבע  שנים מתחת לאפי עד שיום אחד שבית אותי והשכלתי לראות מעבר למה שהיה נדמה תמיד. כן אני יודע שאני עזבתי אותך,רציתי לטייל, לראות עולם ולך היו עוד התחייבויות בארץ,לקח לי בדיוק חודש אחד לחזור,לחזור אלייך.אהבתי אותך במלואי וידעתי שגרמתי לך עוול.במטוס חזרה חשתי מרומם הייתי גדוש באהבה אלייך,דיברנו רק ארבע ימים לפני שחזרתי,אמרתי לך שאני הולך לחפש עבודה,אפילו לא ניסיתי.ואת אמרת לי "אני מקווה שלא תמצא עבודה ואז תחזור",וכמה שרציתי להפתיע אותך,לא סיפרתי לך שאני חוזר,וחזרתי. ידעתי שמותר לך לכעוס ובצדק אבל הייתי מוכן לקבל הכל אפילו ששכבת עם מישהו אחר כי לחודש הזה שנינו היינו חופשיים ולא יכולתי לצפות ממך לא לעשות כלום וכך גם את ממני. והרגשת אותי כמו שאני הרגשתי אותך,זה היה מדהים .זה כבר נראה לא מציאותי החיבור הזה בינינו.והפתעתי אותך כשבאת לבקר את ההורים שלי וחשבת שאני עדיין בחו"ל,החיבוק הזה היה הטוב בחיי,עוד באותו ערב ישנת אצלי ,אמרת לי שאת לא מאמינה,שזה כמו חלום,יום אחרי הכל השתנה והיית מבולבלת ומשם כבר לא היינו ביחד.אני מבין שקשרים מסתיימים,זה קורה,אבל לומר את כל מה שאמרת, להתנהג  כמו שהתנהגת,למה?והכי דפוק הלכת ישר עם בן אדם שהיה אמור להיות חבר מכר שלי שהיינו איתו ביהודים,בפאבים  בדירה השכורה של פיט  וזה אחרי שבועיים ממתי שחזרתי,פאק באמת. חזרתי כדי לתת מזור לשנינו אבל נתתי מזור רק לך,חזרתי מאהבה.את לא שווה את זה ואני לא יודע למה המשכתי לאהוב אותך חודש אחרי ,קטונתי מלהבין  את האהבה.  יש בי געגוע למה שחלקנו,ולשתות אצלך קפה עם הורייך,החיים חייבים להימשך וכך גם חיי בלעדייך