ילדה קטנה

"אוהבת" קשה לי לומר


כי עדיין איני יודעת מה אני מרגישה,


איך זה שבין רגע ליבי השתנה


איך זה שבי רגע מחשבותיי השתנו.


זה כבר לא אותו הדבר כמו פעם


עכשיו אני כבר לא מרגישה חייבת,


אני מרגישה פשוט מאושרת.


אך עדיין קשה לי לומר "מאוהבת".


מפחדת...


מפחדת להיפגע,מפחדת לגלות שזאת סתם אשליה.


תבין,


נכון שאני כבר גדולה,אבל בתוכי אני עדיין אותה ילדה קטנה.


אומנם חוויתי דברים וקיבלתי אחריות כמו גדולה אבל בפנים,הילדה שבי פשוט נקרעה...היא פחדה, פחדה מהלא נודע,פחדה לעשות שטויות,פחדה להרוס ולפגוע...


היא עוד ילדה והיא לא מבינה שבשביל להיות מאושרת לפעמים צריך לעמוד על שלך וזה לא משנה אם זה בא על חשבון השני.


עכשיו אני חושבת שהילדה הבינה כי סוף סוף היא הגשימה את מה שבתוך ליבה,אך איני יודעת אם היא תמשיך לגדול כי מה שהיא עשתה פשוט עצר אותה מלהתבגר...היא ראתה מזה להיות בוגרת,היא הבינה שבכדי להיות גדולה עליה להיות קשה ולא סלחנית אבל זה קשה לה...כי היא עדיין הילדה הקטנה שלי.אז עכשיו במקום להגיד "אוהבת" ולהיפגע אני פשוט אסתכל בעיניים שממולי ואם העיניים שלנו ייפגשו....כבר לבד יבינו מה עובר על ליבי....