סיפור שלי

טוב תראו זה סיפור שכתבתי לפני כמה זמן והוא עד החצי זה מה שקרה לי איתו ההמשך
זה בשביל לסיים תסיפור....אז קבלו:





הוא תמיד היה שם והיא לא שמה לב

הוא היה שם והיא לא ידעה שבו היא תתאהב

הם היו כל כך שונים- שניהם התעסקו בתחומים שונים-

הוא בספורט והיא בבנים

מי היה חושב שבתוך כל המריבות יימצאו אוהבים?

שדיברה איתו לראשונה הציקה לו בלי הפסקה

הוא לא הפסיק לקרוא לה קרצייה

ותמיד חזר על כך שהוא לא סובל אותה

אך יום אחד בהיר

הילדים יצאו לטיול "מזהיר"

הם מהחלון אחד על השני הביטו

ומאותו יום להתאהב התחילו

בהתחלה לא אמרו מילה פחדו לגלות

ובינתיים הרגש התגבר עוד ועוד

אחרים שמו לב הבינו שהוא התאהב

וכשבהם הביטו

הבינו שאת אהבה שלהם הפנימו

ואז לאחר כמה דיבורים

הילדים פתחו במערכת יחסים

אבל היא לא הייתה מרוצה

ותמיד אמרה: "אתה סנוב ומרוכז רק בעצמך"

והוא בתגובה: "למה תמיד אותי את מאשימה?"

עוד הוסיף: "את ילדה קטנה שלא מסוגלת להודות בטעות"

והיא נעלבה וחיכתה להתנצלות

בסוף שניהם ביקשו סליחה בסוף שניהם התוודו על האהבה

אבל לאחר זמן לא רב- שוב התחילה מריבה

ואז החלה לה תקופה נפלאה

שהוא התחשב ולה לא הייתה טענה

שניהם חלמו שהנשיקה הראשונה

תהיה ותתקיים מזאת האהבה

שניהם חלמו להישאר ביחד לעולם

שניהם חשבו שהכל מושלם

הוא אמר: "אוהב אותך תמיד"

הוא אמר: "נהיה ביחד גם בעתיד"

אבל בסוף הוא פגע והיא נשארה לבדה

והיא רצתה להגיד משהו אבל הראש אסר על הלב לאבד שליטה

הוא אסר עלייה להגיד: "אני אוהבת אותך"

כי הוא ידע מה הלב עבר

שניהם רבו והכל נגמר

ומאז ועד עולם

הכל הפסיק להיות מושלם

שניהם חיים בתחושה של החמצה

הוא על שגרם והיא על שהתאהבה

היא כבר הבינה שאין אהבת אמת

כי היא הבינה שאי אפשר לקבל וגם לתת



(חלק 2)

לאחר כמה שנים, לשניהם כבר היו חיים חדשים

לו הייתה תמיד מישהי מזדמנת

ולה תמיד היה אחד שבו היא משחקת

הוא למד לחתוך לפני שייגרם שיברון לב

והיא ידעה שאסור לה עוד להתאהב.

אחד על השני הם כבר לא חשבו

אבל עמוק בלב הם זכרו

הם קמו באחד הבקרים ויצאו לסידורים

ולא ידעו שמאותו יום- שוב יתהפכו להם החיים

כרגיל היא הלכה למסעדה

לאכול ארוחת בוקר טעימה ומזינה

אך שהגיע חשבון הסעודה

שמה לב שאת ארנקה שכחה

לכן פנתה לבחור לידה

שגבו אלייה היה מופנה

הוא הסתובב במהרה ולפני שהספיקה לומר מילה

קלטה את עיניו ושתקה שתיקה ארוכה

"מאיפה הוא זכור לי" חשבה לעצמה

"את צריכה משהו" הוא קטע את הרהוריה ומייד ניגש אלייה

היא ביקשה שילווה לה כסף בבקשה

אבל שלא ידאג אמרה

כי היא תחזיר לו עוד באותו יום על הטרחה.

לאחר שילם בלי הרהורים

הזמינה אותו לביתה כדי שיקבל תשלומים

פתאום בביתה על הקיר תמונה הוא ראה

והפלא ופלא- זאת אותה אהבת נעורים שאת ליבו שברה

"מיהי הנערה" שאל בתמיהה "האם זוהי קרובת משפחה"?

"לא לא" היא גיחכה בקלות "זו אני בגיל ההתבגרות!"

אז הוא הבין את מה שקרה ושוב אותו כאב מילא את ליבו בחזרה

חטף מידה את הכסף ויצא בלי לומר מילה

"סנוב!" היא הספיקה לצעוק לפני שהדלת נסגרה

ואז למחרת בבוקר- שוב פגשה בו באותו בית קפה

ושאלה : "מדוע אתמול התנהגת לא יפה?"

הוא הפנה אלייה את מבטו והחדיר אותו אלייה

והיא לא הבינה אם בחלום היא או שאיננה

מי היה הבחור

לה זה בשניות כבר היה ברור

ואז גם אלייה כל הרגשות הכואבים עלו

ולפני שהבינו מה קרה באמצע המסעדה-רבו!

במהלך המריבה גילתה

שהוא יצא עם בת דודתה, אחותו של ידידה, וחברתה הטובה!

ישר כעסה ושאלה מהר:

פעם איתה פעם איתה מה קרה איתי- אתה לא יכול להידחף לחור אחר?!"

והוא הסמיק והחל בה גוער: "די כבר! את לא מבינה שיש יותר חכמות, יותר מצחיקות ויפות
יותר?!"

היא לא יכה לשאת את הבושה-

הוא השפיל אותה לפני כל האנשים במסעדה

ובלי לחשוב יותר מדי נתנה לו סטירה

והוא בתגובה עם רגשותיו המעורבים הקריב אותה אליו והחל לנשקה

ובזמן הזה שהם מתנשקים וכל הציבור רואה

כל רגש האהבה אליהם בחזרה עולה

הם מרגישים את נשיקתם הראשונה ביניהם סוחפת אותם גבוה

ושמדברים אליהם הם לא יכולים לשמוע

הם הרגישו כל כך מאוהבים ושלמים

ויותר לא רבו בחיים

בעצם הם כן רבו- אבל רק מעט

הם ידעו להבדיל בין הרבה לקצת

והכי הם אהבו את המריבות

כי ידעו שאחריו יגיע קטע הסליחות

שבו הם אוחזים ידיים

מביטים אחד לשני בעיניים

יודעים עד כמה האהבה בליבם שלמה

ויודעים שבחיים לא יפסיקו להחיות אותה

הוא מסתכל לה בעיניים ואומר: " אותך אני אוהב ויאהב תמיד

איתך אני אשאר ביחד ואפילו המוות בינינו לא יפריד

עלייך אשמור מכל פגיעה

לך אקיים כל משאלה"

והיא הקשיבה וחייכה כי הראש עכשיו כן הרשה ללב לאבד שליטה

ואז אליו התקרבה ואמרה כמעט בצעקה:

"אני אוהבת אותך"!