האהבה יפה...ולפעמים כואבת..

עכשיו אני יספר לכם מהשנה האחרונה...זה ארוך אם בא לכם תקראו..:

זה התחיל בזה שאהבתי מישהו...ממש ממש אהבתי אותו..והוא גם אהב אותי והיינו
חברים...כולם ניסו לסכסך ואפ'חד לא הצליח!! היינו זוג מושלם..וכולם אמרו את זה!!!
כ"כ אהבנו שלא חשבנו על כלום שהיינו ביחד ושהיינו רחוקים חשבנו אחד על השני...ואז
נפרדנו..כי לא הסתדר...לא היה לנו מספיק זמן לשני..אחר כך היה ילד שאהב אותי ואני
לא אותו..הוא הציע לי חברות...חש בכיתה ד' חח..ואני לא רציתי להסכים..והוא "איים"
עליי שאם אני לא יסכים הוא יתאבד...והילד הזה יש לו פיצול אישיות קשה..הוא מהדפוקים
האלה שכל שני וחמישי מנסים להתאבד..אז היינו חברים ככה חודש ונפרדנו..לא סבלתי אותו
יותר...מפה האהבה האמיתית שלי הגיעה!! דיברתי עם ילד אחד דרך האיסיקיו..התחלתי
להידלק עליו...ואז התאהבתי בו...מתחילת כיתה ח' עד עכשיו אני כבר מאוהבת בו ולא
הפסקתי..והוא לא רוצה אותי...בחופש הגדול הכרתי ילד אחד ממש חמוד...קטן ממני בשנה
אבל חפיפ..רצינו לצאת..הוא שיקר לי כל הזמן הזה...הוא אמר לי אני אוהב אותך והסתכל
לי על העיניים ו-ש-י-ק-ר!! איך אפשר?! אני כ"כ נפגעתי ממנו...ואז הבנתי שאני לא כזה
אוהבת אותו עד בכי..שיש לי את הילד השני שלא הפסקתי לאהוב...ופעם אני והוא היינו
ידידים ממש ממש ממש טובים...ועכשיו אנחנו בקושי מדברים..אני מתגעגעת לימים הטובים
שהיינו ביחד...

זה בטח סתם סיפור משעמם לעומת האחרים פה...אבל זה הסיפור שלי--ותחליטו אתם את דעתכם
עליו!!

ביי מתה עליכםםם נשמות שלי