כשהלילה

כשהלילה שוב יורד על הכוכבים
אנחנו כאן האנשים נהיים קטנים
הלילה מסמל בשבילי רק דבר אחד
שפתאום נראה מאוד מיוחד
מחשבות וחלומות אל המקום האידיאלי
ולמעשה שם הכל שונה ולא רע לי
הדאגות הוסרו מליבי העייף
שנוהג ביום ללא הרף להתרוצץ
רק להניח את הראש על הכרית
ולהתמסר כולי אל אותו עולם של תרמית
בעצם כשאני אתעורר מהחלום
הכל יראה אותו הדבר ועדין קשה לנשום
האהבה הישנה נשארה סגורה בתוך ארון
והאהבה החדשה מפחדת לצעוד לאבדון
ואני נשארתי כאן, רק אני והלילה הכבד
אפופה מחשבות שלא מניחות לי לרגע
שומעת צלילים ודומעות לי העיניים לפתע
הכל תמיד נראה סובב סביבי
אך מביטה ימינה ואף לא לצידי
התקווה עצמה ויתרה והתייאשה
גם היא ללילה כה מצפה
היא כבר מבינה שהמחר לבסוף יגיע
והמציאות תכה בה במפתיע...