הכאב שבי...

מרירות עוטפת את נפשי, לא נותנת מנוח

ספק מקונן בקרבי, אין לאן לברוח

מנסה בכל כוחי להאחז בתקווה, לתלות בה את כנפיי השבורות

אך חומקת היא מידיי, נופלת לתהום שאין לו סוף, כבו האורות

נזרקת לעולם זר, מחשבותיי ריקות מתוכן, היאוש תפס את מקומו

אינני יודעת איך להמשיך, האושר עזב לעולמו

מה עליי לעשות, לאן עליי לפנות

החיים לא מספקים לי את התשובות

לאורך כל הדרך הפחד לא נוטש, הוא שורר בתוכי

תופס בחוזקה את נשמתי, מכאיב לגופי

כמו חיה גוססת לאיטה, רוצה לשים קץ לכאב

מתהלכת בשדה קוצים, כל צעד פוצע את הלב

דימעותיי אינן נספגות, ליבי מתענה

זועקת לסוף שיגיע, אך אין מענה

דמות אחת פוסעת לצידי, רק היא נוגעת

דמות אחת מקנה לי את הכח, אך היא איננה יודעת

דמות אחת מחזיקה אותי לא ליפול שוב, להתרומם

דמות אחת למרות הכאב השוכן בה, גורמת לנפשי להתחמם

הפחד שהיא תעלם מחיי, כפי שהכל נעלם, מהדהד בליבי, איננו עוזב

היא הסיבה לקיומי, איני אעמוד בזה, איני אעמוד בכאב

בזכותה אני עומדת על רגליי, היא תמיד שם, מאחוריי

בלעדייה הייתי היום בעולם אחר, כותבת שם את שיריי'...



=מורוש=