אה2ה גד!לה-קJ6ה !אס!7ה - פרק א'

היי.. קוראים לי פרח.. יותר נכון קוראים לי לינוי ואני מאשקלון...

הסיפור שלי הוא אמיתי ביותר... ונכון שזה ישמע כמו טלנובלה או משהו כזה...

בכל זאת.... זה הדבר הכי אמיתי שיש... נשבעת!



הכל התחיל בכיתה ד'. הוא הגיע, כתלמיד חדש לשכבה.

אני לא התלהבתי ממנו ב-כ-ל-ל!!! הוא לא עניין אותי, ובחיים לא חשבתי שאני הולכת
להיות חברה שלו או אפילו ידידה..

לעומתי – הוא מהרגע הראשון שהוא נכנס לכיתה הוא נידלק עליי חזק, הוא בא ממושב, אני
הגעתי לאשקלון גם – בכיתה ג' והגעתי מישוב. חשבתי שאני בחיים לא הסתגל לעיר הזאתי,
שכל כך רועשת וכל כך שלוחית.. אבל התרגלתי לבסוף להכל ובנוסף לכל זה גם הייתי נורא
מקובלת בשכבה.

גם הוא היה כך. קוראים לו חביב, הוא שרירי, עם שיער חום כהה ועיניים ירוקות. תמיד
הייתי חושבת שהוא מכוער! לא סבלתי אותו, ולמרות כל הרדיפות שלו אחריי תמיד השמצתי
אותו.

אני הייתי לומדת בחוג לריקודים בבית הספר. קבענו שאני והוא הולכים להיפגש לאחר
הלימודים – בחוג.

החברות שלי הביאו לי מסרק וליפסטיק, כל פעם הייתי מביאה לחוג בגדים להחלפה, וגם
הפעם.

התלבשתי יפה, הסתרקתי, שמתי ליפסטיק והייתי מוכנה.

הייתי בסך הכל בכיתה ד'.... כל כך קטנה, כל כך תמימה....

החברות שלי, החברים שלו והוא אירגנו לנו "חתונה". לכל מי שהיה פלאפון עם המנגינה של
החתונות שם לנו, 2 חברים שלו אחזו לו מסביב לידיים ו2 בנות – חברות שלי החזיקו
אותי.

הם התחילו, הם שרו לנו והכל היה יפה, אחרי 2 שניות ברחתי.

הוא רץ לחפש אותי, עם הטבעת ביד ו....