נגד הזרם

רה לי שרציתי לישון ולא להתעורר
כבר מזמן החיים נהפכו למשבר
תסתנוור, תתעוור, תתחבר אל היופי
לאף אחד כבר לא אכפת מהאופי
בגלל זה אני שם, בצד, לבד,
רק עם עצמי רק איתי מיודד
בדד, יושב מסתכל על יפי המראה
אומר לעצמי תראה, יצאתי שונה, הרי, [*מבוטא כמו "הרֶה"]
לא כולם יצאו אותו הדבר, אז כבר,
תגיד תודה על החוכמה, זה לא מאוחר
יקר הוא הזמן לא עוצר מלכת
נצל אותו, ת'זמן ותוכל ללכת
הלאה...


גם אם תרגיש די לבד זה בסדר
הרבה דברים משתנים
לא טוב תמיד להיות עם העדר
תחייה חיים מלאים


רואה עכשיו את העבר, עבר מאושר,
בתור ילד קטן, מתרוצץ וגם שר,
כי רק ילד קטן רואה פנימיות שקופה
לא הדופה, מראה אדישות אפופה
מסתכל אחורה, זה כמעט נגמר,
בדקה הזאת, בהכל נזכר
קר, היה המבט בי נתת, זה נשאר
צלקת כואבת עבר מיוסר,
לא נגמר-לעתיד ממשיך ומר,
מר לי בפה ובלב רק כאב
מה שנראה כמגליד רק צורב
נחקק לתמיד הוא נשאר לא עוזב
ת'לב...


גם אם תרגיש די לבד זה בסדר
הרבה דברים משתנים
לא טוב תמיד להיות עם העדר
תחייה חיים מלאים


קרה לי שרציתי לישון, ולא להתעורר...