זה הנשיקה של השחרור שלך לחיים טובים יותר . - הסיפור הכי עצוב שלי - חנצוווווק (;

תמיד היינו אחד לצד השני .

טוב אחים , לא נעזור אחד לשני .?

הרי יש לנו רק אחד את השני , בלי אף אחד אחר .

אני זוכר שהיה יום אחד , שחזרנו מהעבודה מותשים ..

ישבנו בסלון , מול הטלוויזיה .. ונשבענו ..

שביום שאני יתגייס יהיה לנו טוב יותר .

שנאתי את הארץ שלנו .

אולי בגלל כל האנשים ש"מעלינו " .

כמו כל הראשי ממשלה .

כמה שתגידו שלא , הם מ" עלינו " ..

לפחות ככה הם חושבים .

למשל משה קצב , שהוא לא נכנס לכלא אחרי שעשה סדום



על החיילת המסכנה .

ישבנו בסלון , אני עם הדמעות בעיניים שלי , ולחשתי לך ,



שאני יהיה בצבא , הכל ישתנה .

והכל יהיה טוב יותר .

התחלת לבכות , וצרחת לי בקול " אני לא רוצה גם לאבד



אותך " .

כל השירות הצבאי שלי חשבתי על המשפט הזה .

אבל הייתי חייב .

לפחות בשביל אבא ואמא .

הכל התחיל שאמא הייתה בצבא .

המפקד שלה היה מתעלל בה , היא הייתה צועקת עליו ,

והתלוננה עליו , אבל שומדבר לא עזר .

הוא היה אונס אותה , בועל אותה .. ואף אחד לא היה רואה .

אבא שלי לא היה משהו חשוב בצבא .

הוא היה מחלק את הדואר .

אני זוכר שהוא סיפר לי את זה כ'כ הרבה פעמים .

כשהוא הגיע למשרד שלה .. היא לא הייתה בפנים ,

אז הוא שמע צרחות , ונכנס לחדר של המפקד ..

ושם הוא ראה אותו אונס אותה .

הוא נכנס , ולקח אותה משם ....

אני לא יודע איך , זה מה שהוא אמר .

אחרי חודשיים , הם החליטו להתחתן .

ההורים שלי .

האהבה שלהם הייתה שונה , תמיד היו מוצאים אותם



מחייכים ומחובקים .

אבל אני זוכר שכל לילה בשעה 8 בידיוק אמא שלי הייתה



נכנסת למרתף , ובוכה ... שעות על גבי שעות .

ואז יוצאת מחויכת , כיאלו לא בכתה בכלל .

כאב לי בכאב שלה . ידעתי שמשהו לא בסדר .

אני ואחותי לא היינו עושים צרות .

תמיד עמדנו בשקט , היינו עובדים בעצמנו מגיל צעיר , כדי



לא להיות נטל עליהם .

כדי לא לגרום להם כאב . להראות להם שיש להם ילדים



טובים ובוגרים , שיודעים להתמודד עם הכאב בעצמנו בידיים



שלנו .

שאחותי הייתה בוכה , היא הייתה באה אליי ..

ובוכה איתי בשקט בחדר .

כדי שלא ישמעו , כדי שלאמא לא יכאב .

כדי שאמא תחשוב שהכל בסדר , שלא כואב לנו כלל .

דאגנו להם יותר מאשר לעצמנו .

דאגנו להם כדי שהם יהיו מאושרים , ולא ידאגו לנו .

אני זוכר כשהייתי בן 16 אמא שלי נכנסה הביתה בוכה ,



ושבורה ..

אני לא הבנתי למה , אז נעלתי את אחותי בחדר , ורצתי



לאמא שלי .

אני חושב שעשיתי את זה כדי לשמור עליה , כדי שלא תבכה



גם בגלל זה .

רצתי לאמא שלי ושאלתי מה קרה ..

היא ישבה , רועדת , ובוכה ..

מביטה בי בעיניים ריקות , היא הייתה קפואה .

שלוהט בחוץ , אני מזיע , והיא קפואה .

שאלתי אותה שוב .. בקול צרוד .

מה קרה ....

ואז היא ענתה .

היא סיפרה לי שהיא ראתה את המפקד שלה , והוא תפס



אותה .. ועשה את זה שוב , אנס בכוח..

אמא שלי רצה לאבא שלי וסיפרה לו הכל, באותו רגע כבר



אבא שלי כבר לא היה שם ..

הוא אמר לה שהוא יכאיב לו באותו צורה , הוא יפגע בבת



של המפקד , שומדבר לא יהיה כמו שהיה .

הוא נישק את אמא על השפתיים , ואמר לה שהכל יהיה



פסדר .

הוא התחיל לרוץ .. והשאיר את אמא שלי מאחורה .

אבא התחיל לאנוס את הילדה שלו .. לא כי הוא רצה לעשות



לה דבר כזה .. הוא רצה לגרום לאיש לראות שאפ'חד לא



יפגע באהובתו ולא יישלם, אני לא האמנתי , אמא שלי



התחילה לבכות שוב , לצרוח בבית ..

היא צרחה בשקט , מבפנים ..

כדי שאחותי לא תשמע .

היא אמרה שמעכשיו הכל ישתנה כי את אבא שלי תפסו, כי



אבא בכלא .

אבא לא יחזור יותר לבית .

פחדתי , אבל לא בכיתי .

פשוט עמדתי שם , מסתכל עליה .. כדי לא להראות לה



שכואב לי .

הסתכלתי לה בעיניים ואמרתי לה שהכל יהיה בסדר .

שאני ישמור עליה ..

אבל היא לא עמדה בזה .

היא הוציאה אותי מהחדר ..

רצתי לאמבטיה , ובכיתי ..

בכיתי כי כאב לי , כאב לדעת שאבא לא פה , שלאמא כואב .

אמא שלי ירדה למטבח .. שמעתי אותה צועדת ..

מחיתי את הדמעות וירדתי למטה , לראות אם אמא בסדר .

שם היא עמדה .. אוחזת בכוס מים .

אמא נפלה , הכוס התנפצה , ואני עמדתי שם ....

לא הבנתי מה קרה .. רק צעקתי לה שתקום .

הרמתי את הטלפון וחייגתי ... המס' הראשון שהיה בטלפון .

לדודה .... סיפרתי לה שאמא נפלה , שאמא לא עונה לי ..

היא הגיעה הכי מהר שהיא יכולה , והזמינה רופא .

שם כבר הודיעו לנו , שאמא מתה .

אמא לא תחייה יותר , אמא הייתה שבורה מידי .

היא לא שרדה את זה שאבא לא יחזור יותר .

רצתי לחדר של אחותי , ישבתי שם , בוכה .. ומחבק אותה .

אמרתי לה שהכל יהיה בסדר , שאני ישמור עליה .

אחותי ישבה שם , והסתכלה עליי ..

ואמרה לי בקול נמוך , כמעט בלי קול שהיא יודעת .

שאני ישמור עליה .. והיא תשמור עליי .

יום למחרת כבר הגיע המכתב הראשון ,

פתחתי אותו .. והתחלתי לקרוא .

ישבתי על הרצפה של החדר שלי , והתחלתי לצרוח .

שם כבר גיליתי שאבא תלה את עצמו .

הוא שמע מדודה שלי שאמא לא חיה יותר , אז הוא פשוט



שם קץ לחיים שלו .

הוא לא חשב על הילדים שלו .

הוא אמר שאני אחראי עליה מעכשיו ..

לא ידעתי איך אני ממשיך ככה .

הוא השאיר לי את הקוד של הכספת , והכל .

כסף היה .. הורים לא .

איך אני מתמודד מפה ?, מה אני עושה עכשיו ?

הכנתי אוכל , את מה שיכלתי להכין , התארגנתי , ויצאתי



לבסיס .

שם כבר פגשתי את המפקד של אמא .

לא דיברתי איתו , הקשבתי לו , ולכל פקודה שהוא נתן לי .

הייתי כמו אבא שלי .

מחלק את הדואר . הסתכלתי מרחוק על המפקד ...

שם הוא כבר עשה את מה שהוא עעשה לאמא .

איך שהוא פגע באמא שלי , הוא פגע גם בחיילת אחרת .

צלצלתי למשטרה , וסיפרתי את הכל .

כבר באו לשם , ותפסו אותו ..

החיילת לא תיהיה כמו שהיא הייתה בעבר ,

אבל לפחות אני יודע שזה נגמר .

וזה לא יקרה לאף אחת אחרת יותר .

נכנסתי לכלא , והלכתי ישר לתא של המפקד שלי .

צעקתי עליו , צעקתי בלי קול .

רק עמדתי שם , מסתכל בעיניו .. והולך .

צעקתי מבפנים .

וידעתי שעכשיו , הנשמה של אמא ואבא גאה בי .

וכשהגעתי הביתה .... רצתי אלייך ...

חיבקתי אותך ואמרתי לך שמעכשיו הכל ישתנה ..

עמדת מולי , אחזת לי בידיים ..

נתת לי את הנשיקה .

הנשיקה של השחרור שלך לחיים טובים יותר .