סיפורה של סטפני 1

היי הסיפור שלי הוא סיפור שיכול לגעת כמעט בכולכם בצורה זו או אחרת..אני מקווה
שתהנו ותגיבו..קריאה נעימה:



אז ככה הסיפור שלי מדבר על ילדה בת 14, קראו לה סטפני- היא לא הייתה מכוערת אבל היא
גם לא הייתה יפה, היא לא הייתה שמנה אבל גם לא הייתה רזה, אבל יותר מכל היא לא
הייתה שמחה אבל כן הייתה עצובה.

לסטפני תמיד היו שלושה חברות קרובות: גל,רוני ושירלי. את כולן היא אהבה יותר מהחיים
עצמם אבל בינה לבין גל היה משהו שונה משהו מיוחד.גל הייתה ילדה יפה כולם אמרו את זה
וכולם ידעו את זה, תמיד כולם היו אוהבים אותה מדברים איתה ומתאספים סביבה, לסטפני
הייתה אישיות מדהימה שכל בן אדם שהכיר אותה בתור ידיד או ידידה התאהב באישיות שלה
מיד: היא העניקה מעצמה המון! רוב הזמן היא חשבה איך לשמח אנשים לפני שהייתה היא
עצמה שמחה. סטפני עשתה לעצמה קשים חיים עם המראה שלה, במיוחד שהחברה הטובה שלה היא
במקרה אחת הבנות היפות ביותר בביה"ס. אבל יותר מזה הפריע שלמרות שאנשים הכירו אותה
וידעו על אישיותה המיוחדת והמעניקה לא התחברו עליה מחינת פן האהבה. הפריע לה אפילו
שבכיתה ה' ו-ו' הבנים שסתם הציעו לבנות חברות, לא כי אהבו אותן, לא הציעו לה( אם
אתם חושבים לעצמכם מה הפלא היא מכוערת אז אתם טועים היא לא הייתה יפה כמו גל אבל
היה לה את היופי הייחודי והמעניין שלה) היא קיבלה את זה בהבנה אבל בגילאים בוגרים
יותר היא התחילה להרגיש שמשהו מוזר ..או יותר מזה: אולי משהו מוזר בה...

למרות הכאב שלה מהחיים שלא רק היה מהבחינה הזו אלא גם מבחינת משפחה: לא היכו אותה ,
או לא האכילו אותה...לא התייחסו אליה, קיללו אותה ..למרות שאהבה את הוריה מאוד
הוריה התייחסו אליה בצורה רעה מאוד הם רבו המון ובמקרים מסויימים גם אלימות יכלתם
למצוא. אך כל זה לא שבר את סטפני היא עדיין הייתה הילדה המצחיקה ,מטורפת וחייכנית
של הכיתה שכולם אהבו. הסיפור של סטפני מתחיל בתחילת ח'(שאולי נשמע צעיר- אבל זהו
הגיל של אהבות ראשונות)סטפני תמיד אהבה כדורסל-היא אפילו הייתה בנבחרת ביה"ס של
הבנות יחד איתה באימונים היה ילד שקט- לא מהבולטים בכיתה, הוא אף פעם לא דיבר איתה
והיא אף פעם לא דיברה איתואבל שניהם תמיד נתפסו במבטים ארוכים ומביכים עם האחד
בשני..ותמיד היו בורחים מהמבט כאילו נתקלו אחד בשני בטעות..אבל אז עדיין היה מוקדם
להגיד שמו קורה בליבם של שני הצעירים לפחות בליבה של סטפני..הימים והשבועעות עברו ,
סטפני באמת נדלקה על מס' בנים נחמדים שהיא בכיתה שלה אבל כמובן ששום דבר לא יצא
מזה...

יום אחד המורה הכירזה על חילופי מקומות...סטפני הועברה לי עומר- הילד נבחרת הבנים
בכדורסל..היא שמחה שהיא לא נדפקה וישבה ליד איזה דפוק או דפוקה...אבל לא הייתה לה
שמחת יתר על זה שישבה ליד עומר..עומר לעומת זאת, בליבו , שמח.

הימים חלפו ושום דבר לא קרה.. אמנם סטפני התחילה להראות בעומר עניין כאדם לא
כבן..הם התחילו לדבר בשיעורים, זה עבר לאיסיקיו ומשם להודעות sms בפלאפון שלהם..הם
נהפכו למאין ידידי נפש לפחות מבחינת סטפני..הם היו מדברים על הכל. עברו שנה..התחילה
שנה חדשה ועומר וסטפני שכבר הספיקו לההפך לידידים הכי טובים החילטו שכם השנה ישבו
אחד ליד השני...עברו חודשיים שלושה ודבר מוזר קרה לסטפני-היא לא הבינה למה אבל
פתאום ששמעה צליל הודעה באייסיקיו היא הייתה מתרגשת ורוצה שההודעה תהיה מעומר..שהיה
צליל הודעה בטלפון היא הייתה מתרגשת ומצפה למס' הטלפון של עומר ביופיע על מרקע
הפלאפון..היא הבניהה שהיא מרגשיה משהו שונה כלפיו- כבר לא רגשות של חיבה אלא רגשות
שהם גם מעבר לידידים..עומר שכל השנה אחרונה הרגיש את מה שסטפני התחילה להרגיש כבר
נידה אותה ממחשבותיו והתרכז בדברים אחרים מלבדה..סטפני שהרגישה בריחוקו ניסתה לשחזר
צעדים וראות במה טעתה..באותם רגעים הבניה שעומר שלח לה רמזים רבים אבל היא כמו
טיפשה לא שמה לב אליהם, היא הרגישה רע אבל לא הרגישה שאיבדה אותו..סטפני הייתה ילדה
ביישנית כך שלא יכלה לגשת פנים מול פנים לעומר ולהגיד לא את מה שמרגישה אז ניסתה
למסור לו דברים בעקיפין. עומר וסטפני התקרבו שוב-לא ידוע אם בגלל שינוי התנהגותה של
סטפני או לא, אבל הם חזרו להיות כמו פעם-הידידים הכי טובים והדבר נתן נחת על ליבה
של סטפני. סטפני שכבר ידעה שעומר כבר לא מעוניין בה המשיכה להיות ידידה שלו ובלב
ניסתה לשכוח אותו גם היא אך ללא הועיל.עומר שבינתייםנפתח לכיתה ונהיה הרבה יותר
חברותי ומרכזי בכיתה התחיל להתעלם מסטפני למרות שעדיין ישבה לידו,סטפני נעלבה אבל
הרגישה שכך פני הדבברים נראים ועליה להניח להם להשאר כך.

-

הימים עברו והמצב נשאר כשהיה,אמנם ילדה חדשה עברה לכיתה-בר..היא הייתה ילדה מרהיבה
ביופיה,אבל האופי שלה היה דפוק והיא די הייתה פרחה..סטפני שנאה אותה ולא בגלל שעשתה
לה משהו,פשוט כי כך הרגישה כלפיה. בר שגם היא הייתה בנבחרת הכדורסל התחילה לרדוף
אחרי עומר והוא אחריה-אם אתם שואלים את עצמכם למה פרחה רודפת אחרי כביכול "חנון"
בעיניה התשובה היא שעומר הוא ילד נאה מאוד בניגוד לשאר הבנים הוא כבר פיתח שרירים
בשיעורי האיגרוף שלו ובכלל היו לו פנים עדינות ועיניים שלוות מלאות בקסם.לזמן קצר
חשבה סטפני-שהרדיפות הפריעו לה במידה מסויימת או אם נודה באמת הציקו לה מאוד,
שהרדיפות הסתיימו בעוד זמן קצר ושזו היא סתם הידלקות,סטפני טעתה והדבר לא הייתה סתם
הדלקות אלא הדלקות של ממש ואמנם עדיים לא מעבר לזה. שום דבר לא השתנה בר ועומר היו
צמודים כמו תמיד סטפני ועומר היו רחוקים מתמיד וכך הסתיימה לה שנתה השלישית בחטיבת
הביניים-כיתה ט'. החופש התחיל סטפני ועומר לא דיברו ולא נפגשו אך נודע לסטפני
שהעיפו את בר מהביה"ס, שנוגע לסטפני היא ישר שמחה היא לא הבינה למה-אבל אחרי זמן מה
שחזרה לביה"ס בתחילת כיתה י' שהרגשות שלה לעומר לא נגמרו מעולם..



המשך הסיפור של כיתה י' של סטפני ועומר תוכלו לקרוא בפרק הבא שלי..

אני אכתוב רק אם תביעו את דעתכם ותכתבו בכלל...

אוהבת תמי.