בחיוכך

בחיוכך, מבטך, טוב להיזכר,


כשאתה לידי משהו בי עובר,


ולמרות שבחוץ גשום ואפור,


נוכחותך מכניסה בי חום וגם אור.


 


אני נמשכת אלייך,


ואז כמעט מאבדת שליטה,


ומרגישה אז את הצורך,


לעטוף את שפתייך בנשיקה.


רק בסופי שבוע אתה חוזר,


ובגופי יש תחושה כאילו משהו בי חסר.


 


הזמן עובר לאט, ואיתו גם הגעגוע,


שנייה דקה, שעה, יום...שבוע


לעולם לא מאבדת תקווה,


שיום אחד חץ קופידון יפגע בליבך,


ואותן רגשות שהתעוררו בליבי,


יתעוררו בליבך והחלום יהפוך למציאותי.


 


ולסיום השיר שזה עתה נכתב,


רוצה שתזכור שלנצח אותך אוהב.