לא תבין לעולם

כבר שנה וחצי חלפו מאז שהתוודת על אהבתך,


מאז אותו היום הכל התחיל להסתבך,


היה לך חבר שאותו בגללי החלטת לעזוב,


ומאותו היום רצית אותי רק לאהוב.


 


טלפונים מרימה אליי כמעט בכל שבוע,


יחס מיוחד אליי היה דבר קבוע,


רוצה להיפגש לבד סתם כדי לדבר,


וכשאני איתך את מתחילה לחזר.


 


כמה פעמים אמרתי לך לשכוח אותי,


אהבה לא מוצאים בכוח אולי כדאי שתתרחקי,


אני לא מבין איך עדיין לא קולטת את הראש שלי,


אם אמרת שממני נפגעת אז איך זה שאת עדיין לא רוצה להיות איתי.


 


לא תבין לעולם מה הלך בלב,


כשהאושר בפנים התערבב עם כאב,


כשרציתי לשכוח,


אז נמשכתי בכוח,


כמו מגנט אל גופך ואל מבטך,


והיה בי רצון לנשק אז אותך.


 


את בחורה מושכת לא יותר מזה,


יש בך אישיות שלהכיר אני לא רוצה,


זה שאת משתדלת יותר מדי לעולם לי לא הזיז,


זה רק הצליח להטריד ולהרגיז.


את לא עושה רושם עם הדמעות,


ולא יצא לך כלום אם תמשיכי לחכות.


קחי את עצמך בידיים ותתחילי לחיות,


תצאי עם אחרים ואני עם אחרות.