פרק 2 - אין עוד שם

אהה ולידיעתכם אני ושי עוד מעט חברים שנה!!

תיאור של שי:

גבוה, רזה, שרירי, שער שחור סיני עם גוונים שטנים, עיניים ירוקות דומות לשלי בקיצור החבר המושלם.. הוא עוד חודש בן 17 כיתה יא2.

הגענו אני ושיר לבצפר וחיכה לי בכניסה החבר המושלם שלי..

אני: יפה שלי שבוע הבא שנה..

והוא במקום לדבר נתן לי כזאת נשיקה שיכלתי לנשק אותו במשך כל היום אך לפתע..

_______________________________



שמענו צעקות זה היה נשמע כמו שיר..

רצנו מהר לראות מה קרה ומצאנו את חבר של שיר על הרצפה מלא דם..

אני: שיר מה קרה לו?

שיר: נוי אני לא יודעת רגע אחד הוא ראה שמישהו מציק לי ורגע אחרי זה הוא התערב וראיתי אותו זרוק על הרצפה..

אני: מאמי אבל מי דקר אותו?

שיר: זה היה יותם מ-יא4

אני: טוב מאמי תירגעי אני יתקשר לאמבולנס..

תיאור של תום:

גבוה, רזה, עיניים חום דבש, שער שטני.. הוא גם בן 17 בכיתה יא2



כך עברו 5 דקות של בכי וצעקות עד שהגיע האמבולנס שלקח את תום..

חיכינו במשך שעה וחצי עד שהרופא יצא והודיע לנו שתום בסדר הוא לא נפגע בשום מקום רציני ושהוא ישתחרר עוד מחר!

אני: מאמי שלי יאוו אני מצטערת שלא הייתי איתך כשזה קרה..

שיר: לא נשמה שלי זה בסדר העיקר שתום בסדר..

אני: נכון צודקת..

שיר הלכה לחדר של תום לראות מה איתו ואני לבנתיים נשארתי אם היפה שלי!

אני: נסיך שלי יאוו אני לא יודעת מה הייתי עושה אם היה קורה לך משהו!

שי: אל תדאגי יפה שלי כל עוד את איתי אני יהיה בסדר!

אני: וואי מה הייתי עושה בלעדיך?

ושי הדביק לי כזאת נשיקה שלא רציתי לעזוב אותו והוא יותר ממני..

כתבתי לשיר שאני הולכת הביתה ואני ידבר איתה מחר כי היה כבר 1.30 בלילה..

שי הזמין מונית ונסענו שנינו הוא הוריד אותי בבית ונתן לי נשיקה והמשיך לכיוון הבית שלו..

הגעתי לבית ראיתי סרט היה כבר בסביבות 2 וחצי ולפתע היה לי טלפון..

"מביטה אל תוך עיניו.." וזה היה..