מכתבבב שכתבתי מיזממממממממממן.. וגם פרסמתי פה באתר..

...



"אני אוהב אותך...לא משנה מה יקרה תמיד תזכרי את זה.."

עכשיו אתה אומר לי לשכוח.. תחליט!

האמת שזה לא עכשיו.. זה כבר ממזמן.

עברו כל כך הרבה דברים מאז..

אנחנו כבר לא ביחד שנה.

שנה בלי החיוך שלך, בלי המבט שלך, ובלי האהבה שלך.. שנה.

כל כך הרבה מילים רצות לי בראש.. פשוט להוציא ולרשום אותן על הדף.

אני לא מצליחה.. הן רצות מהר מידי.

הזיכרונות, הכאב, האהבה.. הכול מתערבב..

תמיד אמרת שאני תמימה.. אתה צודק.

הבעיה שאני תמימה בכל מה שקשור אליך.

"את יותר מידי טובה בשבילי".. גם בזה אתה צודק.

לא מגיעה לך ילדה שתאהב אותך כמוני.

שתכבד אותך כמוני, שתנשק תחבק ותלטף כמוני, שתעשה לך טוב.. כמוני.

אני לא מבינה מאיפה האכזריות הזאת באה?.. הרי אני הייתי לך למלאך..

בחיים לא פגעתי, בגדתי, זלזלתי.. בחיים!

ידעת שלא משנה מה יקרה אני תמיד יהיה פה לצידך.

ועכשיו? אתה כבר לא צריך אותי לידך.

אתה מסתדר יפה מאוד בלי התמיכה והאהבה שלי.

לפעמים אתה מתגעגע לזמנים שהייתי שם.. תמיד בשבילך.

אז אתה גורם לי להיזכר.. זורק מילים יפות ומבטים חודרים.

אז תנחש מה קרה? אני למעלה עכשיו.. הפסקתי ליפול.

אתה עדיין לא מאמין, יודע שבסופו של דבר אני ישבר.

כי אני בלעדייך? לא יכולה לשרוד. זה מה שאתה חושב!

אתה לא מתאר לעצמך כמה מים זרמו בנחל אחרי שעזבת.

כמה דמעות כאב ומכשולים עברתי אחריך.

אז יכול להיות שעשית אותי יותר חזקה, יכול להיות שבזכותך אני כבר לא תמימה.

ויכול להיות שאני מודה לך על כל זה.

אני רושמת את החיובי כי אם אני יתחיל עם השלילי זה לא יגמר.

הכרת אותי ילדה, תמימה.. עדיין לא מבינה מה זה טוב ורע.

אהבת את זה..

ידעת שיש לך הזדמנות להיות הראשון שילמד אותי מה מותר ומה אסור.

וכמובן שמותר להתאהב בך, ואסור לאהוב אחרים.. בחיים!

אהבת את העובדה שאתה הראשון שהצליח להיכנס לי ללב.

"למה אני מיוחד?..."

לא יודעת, אולי כי אתה היחיד שגרמת ללב שלי לפעום מהר יותר ולאט יותר באותו הזמן.

היחיד שהסתכל עליי במבט כל כך שונה.. כאילו אני היחידה בעולם, המיוחדת מכולם.

זאת שכבשה אותך, שהצליחה לסנוור אותך.

למרות הלב שאתה מסתיר מתחת לשכבת האבן והפלדה.

"מה תרגיש אם תאבד אותי?..."

"אני ירגיש כאילו אני מת...לאט לאט"

שקרן.. אתה חי, ולא רק שאתה חי אתה מסתדר טוב בלעדיי.

איך יכולת להסתכל לי בעיניים ולהגיד שאתה אוהב?

כל כך הרבה פעמים היית רב איתי סתם ככה.. טענת שאתה מתגעגע.

כי הייתי הולכת לבית לשנייה רק כדי לקחת בגדים ותיק.. הייתי ישנה אצלך כול יום.

אולי בגלל שהיינו כל כך קרובים התרחקנו.

בגלל שהכרתי כבר כל תנועה שלך, כל מילה שלך.

היית אובססיבי אליי, לא נתת לי להתרחק מימך אפילו לטיפה.

היית מקנא בכל מי שהיה נימצא לידי ואיתי.

"אני לא יכול להיות איתך...רע לי"

רע לך בגלל שאתה יודע שאני אוהבת אותך עד כדי כאב, עד כדי דמעות.

רע לך כי אתה יודע שאתה בחיים לא תצליח לאהוב אותי באותה המידה.

די.. אני חייבת להרגיע את מרוץ הרגשות שיש לי בלב.

את כל המחשבות והזיכרונות שהולכים ובאים בלי להתעייף.

שנה והם עדיין לא התעייפו מלהתרוצץ לי בראש כל היום.

אז עכשיו אני חוזרת למשחק שאני כל כך גרועה בו..

להעמיד פנים שבחיים לא הכרתי אותך.. להעמיד פנים שאף פעם לא אהבתי אותך.

אני לא רוצה לברוח אבל אני לא יכולה לשאת בזה.. אני לא מבינה..

אם לא נועדתי לך אז למה הלב שלי אומר לי שכן ?!..

אני מתגעגעת אליך.. אתה חסר בלב ובנפש.

אני נושמת אותך ולוקחת שאיפה עמוקה לתוך העתיד..

ומקווה שיישאר לי אוויר מימך.

כי אני יודעת שאצטרך לחיות מיפה עד הסוף.. - ב ל ע ד י י ך -



"אני אוהב אותך...לא משנה מה יקרה תמיד תזכרי את זה"



- ל א ש כ ח ת י -