ועכשיו , אתה פה חסר לי :/

אני מוחקת וכותבת שעות על גבי שעות, כל פעם מנסה מחדש להביע את הרגשות האינסופיים שהצטברו אצלי לאחרונה , ועכשיו אני מחליטה לפרוק אבל הפעם עד הסוף.

כ"כ הרבה דברים יושבים אצלי כרגע, אני חייבת להוציא אותם ועכשיו שום דבר לא יכול לעצור אותי.

אז כן עברו שבועיים וחצי מאז שנפרדנו, עברתי כ"כ הרבה בשבועיים האלו בעיקר במחשבות עלייך ועלינו.

לא חשבתי שאי פעם אני ארגיש דברים כאלה לבנאדם, לא חשבתי שבנאדם יכול לגרום לך כזו הרגשה.

אני יודעת שהיינו רק חודש , אבל החודש הזה בהחלט הספיק לי, הספיק לי להבין מה אני באמת מרגישה.נסחפתי אחרייך כמו חץ בקליעה למטרה. וכמה שאנשים אמרו וכמה שאני חשבתי מי היה מאמין שבסופו של דבר הרגשות שלי יסחפו אחרייך וללא מעצורים.

אני יודעת שאתה עוד פגוע מאהבה ראשונה , וכמה שתכחיש וכמה שתגידי שלא , הכל רואים ומרגישים . וכמה שחשבתי שאוכל לגרום לך לשכוח ולנסות לטעום מאהבה אחרת , התאהבתי כמו שלא התאהבתי בחיי. ועכשיו זה קשה, זה קשה כי זה לא הדדי.

אני תוהה מה אתה חושב עכשיו? האם בכלל אתה חושב עליי? האם אתה מתגעגע? כי אני מתפוצצת מגעגעועים , אתה כ"כ חסר כאן, חסר לי חיבוקר ממך עם החיוך הממזרי שלך.

אז בינתיים ממך אני פחות שומעת,פחות רואה, אתה בטח ממשיך הלאה- אני רק מקווה שבפעם הבאה שתהיה עם מישהי תאהב אותה , ותהיה מאושר כי מגיע לך!

אז אני נאלצת לוותר , מחוסר רצון אומנם ולכן אני לאט לאט מוחקת אותך מחיי, מה-icq מהפלאפון ולמרות זאת אני עדין שומרת את ההודעות ממך.

היה לי איתך הכי כייף בעולם, נהנתי לבוא אלייך ולעשות לך השקות בבוקר, לאכול עם משפחתך בחג- גם אם זה היה חד פעמי, סתם להשאר בבית - להתכרבל בשמיכה עם מזגן ולראות סרט וסתם פשוט להיות רק איתך בלי סיבה!

אבל עכשיו אני הכי מתגעגעת לחיבוק חזק ממך, חיבוק אוהב כזה.

אז תודה , תודה על הרגשה נפלאה שגרמת לי .

3>

אלינור.